הערכות לאפשרות של קריסת הרשות הפלסטינית
Thank you for rating this article.ייקבע כהקדמה, קריסת הרשות הפלסטינית כבר כאן. קריסת הרשות זו אפשרות קרבה. הכאוס ופיגועי הטירור מכך רק בתחילתם והם יגבו חייהם של עוד ועוד ישראלים ופלסטינים.
הרשות הפלסטינית כבר מזמן לא ברצועת עזה ומחנות הפליטים ביהודה ושומרון. היא גם לא במזרח ירושלים. גם שליטתה ואחיזתה בנפות הפלסטיניות ביהודה ושומרון שבאחריותה מתפוגגת.
צר לציין, אמירות מערכת הבטחון על תיאום בטחוני אפקטיבי שקיים כביכול ממש לא אמינות ומשכנעות. מה שכן, בשטחי הרשות יש פעילות בטחונית ישראלית אינטניסיבית שבאה למנוע לא רק פיגועי טירור כנגד ישראל אלא גם את השתלטות חמאס גם על שטחי הרשות ביהודה ושומרון.
למען השלימות, כשלון הרשות הפלסטינית איננו רק במישור הבטחוני. הוא בולט גם במישור הכלכלי. די לעיין בנתונים משקיים מקרו כלכליים חלקיים כדי להבין ולעכל קביעה מדינית זו.
בתחום התעסוקה, היקף כוח האדם הפלסטיני ביהודה ושומרון, מוערך ב 810,000 עובדים ועובדות. מתוכם, כ 250,000 עובדים פלסטינים, כ 30% מכוח האדם הפלסטיני, מועסקים בישראל ומפעלים וישובים ישראלים ביהודה ושומרון לפי הפירוט הבא: כ 110,000 פלסטינים מועסקים בהיתרים בתחומי ישראל, כ 40,000 עובדים פלסטינים מועסקים בישראל ללא היתרים, 40,000 פלסטינים מועסקים במפעלים וישובים ישראלים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, כ 50,000 עובדים פלסטינים בישראל ממזרח ירושלים, כ 25% מכוח האדם הפלסטיני בגדה מובטל, 20% נוספים מכוח האדם הפלסטיני מועסק במפעלים ובתי מלאכה פלסטינים המשווקים מוצריהם לשווקים הישראלים, כוח האדם הנותר מועסק ברשות הפלסטינית, באונר"א וארגונים בינלאומיים אחרים אשר מקור תקציבי משכורותיהם בא ממדינות תורמות.
בתחום הסחר,היצוא לישראל מהווה כ 90% מסך היצוא הפלסטיני השנתי המסתכם ב 3,2 מיליארד דולר. נדגיש, ביצוא פלסטיני זה לישראל תלויים למעלה מ 1,000 מפעלים פלסטינים המעסיקים מעל 20% מכוח האדם הפלסטיני. יבוא הסחורות והשרותים לישראל מהרשות הפלסטינית מוערך ב 600 מיליון דולר. ישראל מייבאת משטחי הרשות הפלסטינית בעיקר מוצרים מסורתיים: מוצרי חקלאות, נעליים, רהיטים, טקסטיל ומוצרי אבן ומחצבה. הנתונים מלמדים כי בסחר החוץ בין ישראל והרשות הפלסטינית קיים עודף סחר שנתי לזכות ישראל בהיקף של כ 2.5 מיליארד דולר, בעיקר בגין יצוא סחורות בסיסיות כגון דלק כ 1,2 מיליארד דולר, מוצרי ציוד והובלה. נתון משקי בולט, ישראל מזרימה סכום שנתי כולל בהיקף כ 6 מיליארד ש"ח לקופת הרשות הפלסטינית, המהווה מעל 40% מהקציב הרשות בשנה, מעל 100 מיליארד ש"ח ב 20 השנים האחרונות. מדובר בסכומי עתק שישראל גובה מעובדים פלסטינים בישראל ובישובים יהודים ביהודה ושומרון וותקציבים נוספים ולא ציינו עלות תלות הפלסטינים בישראל בחשמל ומים למשלם המיסים הישראלי. לא לשכוח, במקביל, זרמו לקופת הרשות עשרות מיליארדי דולר נוספים, כספי תרומות ומענקים נדיבים מהקהילייה הבינלאומית.
את הכאוס ופיגועי הטירור המחריפים מכך צריך ואפשר לעצור בטרם יהיה מאוחר והם ייצאו מכלל שליטה.
זאת ועוד, לאחר שהתכניות והיוזמות מאז קום המדינה ואף לפני כן, להשכנת שלום אמת וסיום הסכסוך הישראלי – ערבי, על בסיס עקרון חלוקת הארץ ל 2 מדינות, החל מתכנית החלוקה של האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 ועד תכנית אוסלו כשלו, עת שמדינת ישראל תתעשת, תגבש ותיערך לאמץ אסטרטגיית בטחון ושלום, בולטת במיוחד עם מימד כלכלי כמתחייב גם במגילת העצמאות לפיה "מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה".
במטרה להינות מתמיכה לאומית ובינלאומית רחבה, על אסטרטגיית בטחון ושלום חדשה זו, לבטא מחויבות עמוקה לעקרונות ותכנים העולים מהמתווה החברתי, המדיני והכלכלי של מגילת העצמאות, להעצים את מדינת ישראל כמדינה מוסרית, דמוקרטית, שוויונית מפותחת לרווחת כל אזרחיה, יהודים כערבים, כמו כן, לשאוף לעצב את מדינת ישראל עד נהר הירדן בהבטים ומונחים מדינתיים ובינלאומיים הנוהגים במדינות פדרליות דמוקרטיות בולטות במיוחד, דוגמת שווייץ וארה"ב.
העיתוי לכך מצויין, אך זה דורש ותובע מישראל להתעשת ולאמץ דרך שלום ובטחון בולטת עם מימד כלכלי קהילייתי, נסמכת על הבנה והכרה ישראלית שללא שיפור דרמטי ברמת חיים ואיכות חיים של האוכלוסיה הערבית פלסטינית בארץ ישראל בשלמותה לא תשקוט הארץ ובמציאות של כאוס לא תשקוט גם הקהילייה הערבית והבינלאומית. דרושה גם הכרה ישראלית ובינלאומית בתלות המרבית של המשק הפלסטיני במשק הישראלי.
במטרה לזכות בתמיכה לאומית ובינלאומית רחבה, על אסטרטגיית בטחון ושלום חדשה זו, לבטא מחויבות עמוקה לעקרונות ותכנים העולים מהמתווה החברתי, המדיני והכלכלי של מגילת העצמאות, להעצים את מדינת ישראל כמדינה מוסרית, דמוקרטית, שוויונית מפותחת לרווחת כל אזרחיה, יהודים כערבים. זה מחייב לשאוף לעצב את מדינת ישראל עד נהר הירדן בהבטים ומונחים מדינתיים ובינלאומיים הנוהגים במדינות פדרליות דמוקרטיות בולטות במיוחד, דוגמת שווייץ וארה"ב.
בראייה זו מומלץ שאסטרטגיית שלום ובטחון חדשה זו תישען על 4 רכיבים:
רכיב ראשון,לקיחת אחריות בטחונית וכלכלית על חבלי יהודה ושומרון. האפשרות לקריסת הרשות הפלסטינית מחייבת את ישראל להיערך מבעוד מועד למהלך אסטרטגי מרחיק לכת וראות, שעיקרו, הכרעה על לקיחת אחריות ישראלית, בטחונית וכלכלית מלאה על חבלי ארץ אלה, הכרעה המחייבת מהלך ישראלי אמיץ להחלת ריבונות ישראל וחוקיה עליהם, מהלך אסטרטגי מכונן שבישראל נמנעים ומתחמקים מלדון ולבחון אותו באופן מעמיק.
רכיב שני,הכרה ברצועת עזה כעיר מדינה. במקביל, ישראל תקדם יוזמה להכרה ברצועת עזה כמדינה ויישות מדינית עצמאית חברה באו"ם ומוסדותיו, מותנה בהושטת יד לשלום אמת מצידה עם מדינת ישראל.
רכיב שלישי, בניית ארץ ישראל בשלמותה כקהילייה כלכלית מפותחת.
ייקבע, האתגר הכלכלי חברתי הגדול של מדינת ישראל לנוכח קריסת הרשות הפלסטינית, ולקיחת אחריות ישראלית, בטחונית וכלכלית מלאה על נפות הפלסטינים ביהודה ושומרון, היערכות ויוזמה ישראלית מקיפה לשיפור דרמטי של נתוני רמת החיים ואיכות החיים של האוכלוסיה הערבית פלסטינית בישראל וביהודה ושומרון והבאתם לנתוני רמת חיים ואיכות חיים בדומה לישראל. זה מחייב את מדינת ישראל לפעול בנחישות לבניית מעמד ביניים יהודי וערבי רחב היקף שיבלוט ברמת חיים ואיכות חיים גבוהה בארץ ישראל בשלמותה. בין היתר ישראל תידרש לקדם מפעלי פיתוח לשיקום מחנות פליטים ביהודה ושומרון ומחנות הבדווים בנגב ומפעלי פיתוח כלכליים חברתיים נוספים בקרב האוכלוסיה הערבית.
חידוש בולט בעיצוב וקידום מהלך מדיני משקי אסטרטגי זה, שיתוף הקהילייה הכלכלית הישראלית, הקהילייה העסקית הבינלאומית ואילי הון ועסקים מהעולם הערבי והמוסלמי המתון שיגלו עניין במהלך כלכלי – מדיני זה. בנוסף, ישראל לא תתקשה למצוא שותפים למהלך אסטרטגי מדיני – כלכלי זה, בהם, ארה"ב, סין, גרמניה ומדינות מפותחות נוספות.
רכיב רביעי, עיצוב מדינת ישראל עד הירדן כקהילייה דמוקרטית קנטונלית. קריסת הרשות הפלסטינית ולקיחת אחריות ישראלית בטחונית וכלכלית על חבלי יהודה ושומרון בגיבוי לאומי ובינלאומי רחב מחייבים כינון וקידום מבנה ממשל דמוקרטי מתקדם מושתת על יסודות פדרליים. מומלץ לעשות זאת מתוך לימוד וחיקוי דגם ממשל הקנטונים השווייצי במטרה להבליט את מדינת ישראל בצירוף האוכלוסיה הפלסטינית עד נהר הירדן כקהילייה דמוקרטית קנטונלית שוויונית, מוסרית מפותחת ברמה מערב אירופית מתקדמת.
הליבה של מבנה ממשל דמוקרטי קנטונלי זה, כינון דרג ממשל אזורי דמוקרטי מושתת על מערך בן 30 קנטונים יהודים וערבים, מהם, 20 קנטונים של ישובים יהודים ו 10 קנטונים של ישובים ערבים, כולל מספר קנטונים פלסטינים ביהודה ושומרון, שיתמקדו כדרג ממשל נוסף לממשל המרכזי והמקומי, בהעצמה וצמיחה כלכלית – חברתית אזורית. הקנטונים הפלסטינים שיפעלו בשותפות עם ישראל ותחת ריבונותה וחוקיה, יופקדו על הפיתוח הכלכלי – חברתי של האוכלוסיה הפלסטינית במעמד שוויוני לקנטונים בישראל. מעמד התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון יושתת ויובטח על בסיס עקרונות מגילת העצמאות, כמעמד ערביי ישראל, בדומה למעמד התושבים היהודים.
לסכום, לסיום, גל הטירור העכשווי ב"ארץ ישראל בשלמותה" שסופו לא נראה קרוב אינו גזרה משמיים. השינויים הדרמטיים בעולם הערבי ותהליך קריסת הרשות הפלסטינית מזמנים עיתוי מתאים למהלך ישראלי פורץ דרך הניזון מראייה וחזון כלכלי – מדיני – בטחוני משולבים, אשר במציאות של כאוס מתמשך הוא גם בעל סיכויי מימוש גדולים.
הערה: כותב רשימה זו, אריה הס, יחד עם עמנואל שחף עומדים בראש התנועה לממשל אזורי בארץ ישראל המקדמת את חזון ארץ ישראל בשלמותה על בסיס המודל השוויצרי.
