האם תאמץ מפלגת העבודה את המתווה המדיני של חיליק בר?

Thank you for rating this article.

לנוכח הקיפאון במו"מ בין ישראל והפלסטינים, הציג לאחרונה מזכ"ל מפלגת העבודה מתווה מדיני להסדר כולל, המבוסס על פתרון שתי המדינות וקבלת היוזמה הערבית. בשנים האחרונות לא אימצה המפלגה מתווה שאפשר היה להציגו לציבור, מחשש שכל רעיון שיש בו עשוי להיות מותקף על ידי חוגי הימין כחלק מהמסע המקארתיסטי נגד השמאל.

משה בן-עטרמזכ"ל מפלגת העבודה, ח"כ יחיאל בר, הפגין אומץ לב ציבורי כשהציג מתווה שגיבש לפני כמה חודשים. לפני ימים אחדים הציג את תוכניתו בכינוס מיוחד בכנסת ולאחרונה הופיע בפורומים בינלאומיים והוזמן להציגו בפרלמנט האירופי. בר מאתגר את המערכת הפוליטית ואת מנהיגות מפלגת העבודה בחלל הריק המדיני שנוצר אל מול הקיפאון היזום מבית מדרשם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שאינם מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות לחידוש התהליך המדיני. ההתעניינות הגוברת במתווה זה בקהילה הבינלאומית מסקרנת לדעת מה יש בו.

הפתרון שמציע ח"כ בר אינו חדש והוא מתבסס על נסיגה לגבולות 1967 עם תיקוני גבול, שמירה על גושי ההתיישבות הגדולים וחילופי שטחים, מדינה פלסטינית מפורזת מנשק ומשטר ביטחוני מיוחד בבקעת הירדן. בעניין ירושלים מוצע כי השכונות הערביות יהיו בירת המדינה הפלסטינית, ושיוקם כוח שיטור ישראלי-פלסטיני לשמירת הביטחון בעיר.

בעניין סוגיית הפליטים קובע בר, כי ישראל תשקול באופן פרטני ולפי שיקול דעתה מתן אזרחות לפליטים מקוריים מ-1948 והקמת קרן בינלאומית לשיקום פליטים אלה.

בתוכנית קיימת התייחסות לסוגיית ההכרה במדינת הלאום של העם היהודי ונאמר בה כי במסגרת הסכם קבע וקץ כל התביעות תכיר כל מדינה ב"מדינת הלאום של העם האחר". כך תוכר ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אין לצפות שמנהיג פלסטיני כיום יקבל תוכנית זו, ובוודאי לא אבו מאזן.

יש להדגיש כי עד כה סירבה הרשות הפלסטינית להכיר במדינת הלאום של העם היהודי. אנו מדברים על שתי מדינות לשני העמים, והם מדברים על פתרון שתי המדינות. כלומר, הם אינם מכירים בעם היהודי כעם – זהו הבדל עצום.

בינינו לבין הפלסטינים יש פערים עצומים בסוגיות הליבה. כדי להגשים את תוכניתו של בר יש צורך בתהליכי שינוי שיימשכו שנים ובפתרונות ביניים מדורגים, כגון: הפסקת האלימות וההסתה, העברה הדרגתית של שטחים לאחריות פלסטינית, תוכנית פינוי-פיצוי שתאפשר לישראלים המעוניינים בכך לעזוב את היישובים הנמצאים בתחום הפלסטיני, בניית נמל ומוצא לים, שיקום כלכלי-חברתי, הסדר לטווח ארוך הנוגע לעיצוב גבולות הקבע, פתרון מוסכם לבעית הפליטים ועוד.

יחיאל בר מצביע על הכיוון הנכון, אינו חושש להניח הכל על שולחן הניתוחים, מוכן לעימות ויודע שלמרות הקשיים מנהיגות נבחנת ביכולת לבטא עמדות גם אם אינן מקובלות על חלקים נרחבים של הציבור. לחוסר הניסיון המדיני של בר יש יתרון לנוכח הכאוס המדיני והעובדה שבעלי הניסיון לא הצליחו להבקיע את היעד והם שבויים בפרדיגמות המקפיאות עמוק כל רעיון חדש ומעקרות כל יוזמה כדי לשמר את המצב הקיים. לערעור המציאות יש חשיבות בהנעת נתיב ביצועי.

יש בעיות רבות בדרך ליישום הסכם זה וחלקו אף בלתי ניתן למימוש. למשל, מימוש סוגיית הריבונות המשותפת בירושלים על ידי הקמת כוח שיטור ישראלי-פלסטיני היא פגיעה בריבונות הישראלית ואינה יכולה להיות ממשית. אי אפשר לחלק ריבונות.

החשיבות הגדולה במתווה בר היא בעצם הצגתה ונטילת היוזמה לידינו. יש על מה לדבר ויש לטלטל את הסטטוס קוו בדרך למניעתה של מדינה אחת בין הנהר לים. חידוש התהליך המדיני כשלעצמו יש בו כדי לשפר את האקלים באזור ובזירה הבינלאומית ולהקטין את להבות השנאה והטרור. האם תהיה מנהיגות שמוכנה לאתגר החדש? אין לדעת. נראה ששיקולי יוקרה ומנהיגות ימנעו דיון עומק בתוכניתו של בר, משום שמנהיג מדיני אינו מעוניין ליישם תוכנית של מישהו אחר זולתי התוכנית שלו או של גורם היכול לכפות בעוצמתו להוביל אותה.

במציאות הנוכחית, בהעדר יכולת להגיע להסכם קבע, תצטרך ישראל במוקדם או במאוחר להציג חלופה ראויה שבמרכזה הפרדה יזומה כדי למנוע הקמתה של מדינה רב-לאומית. צפוי כי הנשיא הבא של ארה"ב יתמוך בה. מפלגת העבודה, שח"כ בר הוא מראשיה, תהיה בעתיד חוליה מובילה בהנעת תהליך זה.

===============

פורסם במקור באתר הארץ

"התורה ניתנה לישראל, ולא ישראל — לתורה; בלי ישראל אין תורה, בלי ישראל אין מדינה, ואהבת ישראל קודמת לכל"
דוד בן-גוריון, 17.10.1950

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר 20 שנה, הבמה הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

מצב מפקד

חברי.ות מפלגה פעילים: כ-48,288
לנתונים המלאים | התפקדות

העבודה בסקרים

נכון לתאריך 24.6.24, העבודה-מרצ עם 11 מנדטים (N12), העבודה 5 ומרצ 4 מנדטים (מעריב)
למעקב סקרים

יצחק רבין - שיר לשלום

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי