על ההתלבטות בין מרצ לבין הרשימה המשותפת
Thank you for rating this article.למרות שאני מצביע למחנה הציוני, יש לי כמה חברים שהם ימין מדי או שמאל מדי ולא אשכנע אותם להצביע אמת בקלפי. היום אני כותב למי שמתלבט/ת בין מר״צ לבין הרשימה המשותפת. חברים מהימין שלי שלא רוצים עוד ארבע שנים עם ביבי - אתם מוזמנים לדלג (מחר אכתוב לכם משהו).
**
קודם כל, דעתי האישית היא מבחינתי האיחוד בקרב המפלגות הערביות הוא דבר מבורך ועשוי להגדיל את גוש השמאל המובהק (מר״צ+הרשימה המשותפת) עד לכדי 20 מנדטים. גם העובדה שעומד בראש האיחוד אדם כריזמטי, רענן וליברלי כמו איימן עודה היא בשורה טובה. מעבר לכך, אפילו שיש ברשימה כמה דמוית עם דעות שאני דוחה בכל תוקף, הייתי שמח (כמו רוב אזרחי ישראל הערבים) לראות את הרשימה משתלבת בתוך קואליציית מרכז-שמאל. שילוב כזה ידרוש הרבה אומץ לב ואורך רוח מצד הפוליטיקאים היהודים והערבים כאחד, שלא נראה שקיים בשלב זה.
**
אז מה עדיף למי שמתלבט/ת בין מר״צ לבין הרשימה המשותפת? מבחינתי התשובה החד-משמעית היא מר״צ. הנה שתי סיבות:
א. עם כל המילים הטובות על האיחוד, בואו נכיר בעובדות: ברשימה המשותפת יש כמה חברים קיצוניים מאוד: לאומניים, מיזוגניים ופונדמנטליסטים. בחיים לא הייתם שוקלים להצביע לגרסה היהודית שלהם. אני מבין מדוע הליברלים ברשימה התאחדו עם סיעות ערביות אחרות. אני לא מבין מדוע שמאלנים יצביעו לרשימה המשותפת עם בל״ד והתנועה האסלאמית, כשהם יכולים להצביע לפרלמנטרים המעולים של מר״צ. כמו כן, מר״צ היא הבית של מי שמאמין/ה ששמאל חברתי, סביבתי, דמוקרטי, פמיניסטי ושוחר שלום יכול להיות גם ציוני. קול למר״צ הוא נטול פשרות אידאולוגיות.
ב. מר״צ תיקח חלק ותשפיע בכל ממשלת מרכז-שמאל שתקום. בכנסת חבריה מחוקקים מהמעלה הראשונה. בזמן ש-15 מנדטים לרשימה המשותפת יהפכו את איימן עודה ליו״ר ועדת הפנים, 5 מנדטים למר״צ עלולים להשאיר את הרשימה בחוץ. מצד שני, איימן עודה עדיין יוכל לקבל ראשות ועדה עם 12 מנדטים, כש-8 מנדטים למר״צ יהפכו את זהבה גלאון לשרת השיכון, את אילן גילאון לשר הפנים ואת עיסאווי פריג׳ לסגן שר הבריאות. קול לרשימה המשותפת על-חשבון מר״צ עלול להביא לפסילה של מעל מאה אלף פתקי הצבעה לשמאל. קול למר״צ יאפשר ייצוג מקסימלי לשמאל בכנסת ובממשלה הבאות.
מקווה שזה עזר למתלבטים משמאל לבחור ... חוץ מזה שיהיה לכולו מהפך נעים.
================
מעמוד הפייסבוק של טל הריס