קיצונים חטפו לנו את השמאל

השמאל הישראלי במאה ה-21 הוא פרדוקס טרגי. איך קורה שכמות הישראלים שמזדהים בסקרים עם רעיונותיו היא עצומה, אך רק מתי מעט מגדירים עצמם כ״שמאלנים״ ומרבית הציבור מתרחק מהשיוך הזה כאילו היה מדובר בצרעת? התשובה היא שהשמאל נפל קורבן למעשה חטיפה.

השמאל הישראלי המקורי - של בן גוריון וכצנלסון, של אשכול ושל רבין - הוא מושג חופף לציונות, שלא לומר מלה נרדפת לה. הוא זה שבנה את המדינה. אולם בשנים האחרונות הוא נחטף על ידי חבורה פוסט ציונית שכמעט שאינה נהנית מתמיכה ציבורית, אך בזכות צעקנותה וחיבתה הבלתי נשלטת לפרובוקציות הצליחה לנכס לעצמה את המותג הזה. 

איננו מוכנים לשתוק עוד. יחד עם חברי לשמאל הקמתי לפני כמה חודשים את תנועת ״שמאלה״, אשר שמה לה למטרה להוציא לפועל ״תוכנית התנתקות״ מהזרם הפוסט ציוני. איננו מסכימים שימשיכו למקם אותנו תחת אותה מטרייה עם ארגונים כמו "בצלם" ותעאיוש, עם עיתונאים כמו גדעון לוי ועמירה הס, עם מפלגות כמו בל״ד ועם ח״כים כמו חנין זועבי. לכל אלה יש מקום לגיטימי בשיח הציבורי בישראל – אך הם אינם שמאל, ולא נאפשר להם להמשיך לכפות את עצמם עלינו.

השמאל של האבות המייסדים הוא ציוני בהגדרתו. הוא מתנגד למדינת כל אזרחיה, מכיר בצדקת הדרך של המפעל הציוני ואינו נתקף בפרכוסים ובעוויתות לנוכח כל בדל ביטוי של גאווה לאומית. הוא אינו מצדד אוטומטית בצד השני, אינו משווה את חיילי צה״ל לנאצים ואינו מקדם חרם על ישראל; הוא תומך בכל לבו בפינוי התנחלויות - אך עושה זאת מתוך כורח ולא מתוך שמחה לאיד. בנוסף, שמאל אמיתי איננו רק מדיני, הוא גם חברתי – כי אידאולוגיה שנשענת על רגל אחת בלבד דינה ליפול. מבלי שהפריפריה תהיה עוגן מרכזי בו - אין לו זכות קיום, ולא משום שמדובר בסוגיה אלקטורלית אלא בגלל שמדובר בסוגיה ערכית.

מי שמרכז עולמו הוא פיזור ביקורת ארסית על ישראל, שלאחריה הוא מגלגל עיניים וטוען שהוא עושה זאת מתוך אהבה כלפיה, איננו שמאלני ואיננו ציוני. איננו מוכנים יותר לדור בכפיפה אחת עם האנשים הללו. מצאו לכם מחנה משלכם - הניחו לנו.

את השיח הפוליטי בישראל יש להגדיר מחדש. במקום ימין ושמאל יש לדבר על שלושה מחנות: ימין, שמאל, והמחנה הפוסט ציוני. הראשון והאחרון תומכים - כל אחד מסיבותיו הוא - במדינה דו-לאומית, ואילו השמאל הוא המחנה היחיד שתומך במדינה יהודית לצד מדינה פלסטינית. רוב הציבור אתנו, אך הוא לא יעז לבטא זאת עד שנתנתק מהמחנה הפוסט ציוני.

אולם ההתנתקות הזאת היא רק חצי עבודה. אחריה חייב להיווצר שיתוף פעולה בין המפלגות הציוניות שנמצאות שמאלה מנתניהו, על מנת ליצור פלטפורמה פוליטית מנצחת שתשים סוף לשלטונו.

במשך קרוב לשני עשורים הורדנו את הראש בפני פוסט ציונים שניכסו לעצמם את המותג שלנו, ובפני הימין שניצל זאת כדי לקחת זיכיון בלעדי על הציונות. הגיע הזמן להחזיר לעצמנו את השמאל.

=======================================

פורסם במקור כטור באתר עיתון הארץ.

• קודם
• הבא