למה אסור למכור את תנובה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שישי, 28 פברואר 2014 20:16
- מחבר\ת אבישי ברוורמן
תנובה כמשל: חברה שהייתה ספינת הדגל של הקיבוצים והמושבים ומאבני היסוד של התעשייה הישראלית. גם לאחר שהופרטה ונמכרה לקרן אייפקס עדיין נותר בה גרעין חשוב של בעלות ישראלית. מכירתה לבעלות סינית כפי שמתכננים קברניטיה, היא בבחינת הנפת דגל לבן של התעשייה הישראלית, סימן מובהק לכך שחשיבותה של תעשייה כחול לבן, מתבטאת בדיבורים ולא במעשים.
יש הטוענים כי בעידן הגלובליזציה אין משמעות להגדרה הלאומית של חברות הפועלות בשוק הגלובלי. טענה יפה ועדכנית אך חסרת כל בסיס ואף מסוכנת. טענה זו מבלבלת בין שיתוף פעולה גלובלי והשקעות זרות מבורכות וחשובות בתעשייה ובכלכלה המקומית, לבין איבוד שליטה על התעשייה והייצור המקומי. בעלות זרה מסתכלת אך ורק על שורת הרווח, ומה יקרה בעת משבר או סתם רגישות גאו-פוליטית שמתרחשת תדיר באזורנו? האם בעלות זרה תהפוך ל"חרב פיפיות"?" במצב כזה בעלות זרה עלולה להשפיע לרעה על הפעילות המקומית של החברה, כולל העברת פעולות רבות לחו"ל ללא כל סנטימנטים להשלכות החברתיות והכלכליות של מעשה כזה.
למה זה קורה? כי עודף הרגולציה והביורוקרטיה מתיש את בעלי ההון המקומיים שמעדיפים להשקיע בחו"ל, ואילו עשרות המיליארדים של השוק המוסדי, כספי הפנסיה של אזרחי המדינה אשר היה צריך להיות מושקע בתעשייה הישראלית - מושקע בספקולציות פיננסיות. אז מה הפלא שמה שנותר הוא לפנות לזרים.
דוח שפורסם על ידי המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR ), טוען כי ההשקעות הסיניות הגדולות בנכסים אסטרטגיים באירופה, כגון בחברות גדולות ותשתיות, אומנם מספקות לטווח הקצר את הצורך במזומנים במדינות האיחוד שנקלעו למשבר, אולם לטווח הבינוני מאיימות על האינטרסים האירופיים. ההמלצה היא להקים מערכת שבסמכותה להטיל וטו על השקעות בתעשיות ספציפיות, כגון ביטחון, תקשורת, חינוך וטכנולוגיות קריטיות.
אם לא נתעשת בזמן, לא ירחק היום בו רוב אוכלוסיית המדינה תעבוד בעבור חברות זרות, אך לא כשותפים שווי ערך בחברה גלובלית, אלא כחוטבי עצים ושואבי מים.
חשוב להבין, כי הסכנה בריכוזיות איננה מגיעה אך ורק מפירמידות עסקיות או בעלי שליטה דומיננטיים, אלא גם מהעברת נכסים רבים, בלב התעשייה הישראלית, לבעלות זרה. הסינים, כמי שמחפשים השקעות זרות בכל רחבי העולם ומצוידים במזומנים רבים לצורך כך, מספקים לנו את העילה המתאימה לתקן ובהקדם את החוק, כדי לשלב בין הבטחת האינטרס של בעלי ההון של המפעל המחפשים מזומנים בטווח הקצר, לבין האינטרסים הלאומיים, בוודאי בתעשיות רגישות, בטווח הבינוני והארוך.
------------------------------------------------
פורסם באתר מפלגת העבודה.
