היכן הכסף? בהון השחור ובהעלמות המסים

יש מהיכן למלא את "הבור" (המחסור) התקציבי" לשנת 2013 הנאמד בכ-30 מיליארד ₪: ממלחמה בהון השחור והעלמות המס. היקף ההון השחור והבלתי מדווח בישראל נאמד (לפי ה-OECD) בהיקף ממוצע של 2.5% מהתוצר (שהם כ-20 מיליארד ₪), בעוד שממחקר שערך הבנק העולמי לשנת 2007 עולה שהיקף ההון השחור המצטבר בישראל הוא כ- 23% מהתמ"ג (שהם כ-200 מיליארד ₪). בנוסף ברשות המסים אומדים את חובות האזרחים והחברות למדינה בהיקף של כ-82.9 מיליארד ₪ לסוף שנת 2009 (לפי דו'ח מבקר המדינה)

בהתאם ל"דה-מרקר" (מיום 18/6/2012) במאמרו של מר מוטי בסוק, מקורות ההון השחור הם מגוונים:

1. מערכת הבנקאות – תמיכה בהלבנת הון, תמיכה ביבוא ויצוא הון שחור.
2. פעולות לא מדווחות – עסקאות ללא חשבוניות וקבלות, עסקים ללא רישיון, העסקת עובדים ללא תלוש משכורת, סחר חליפין בין חברות ואנשים.
3. פעולות פליליות – סחר חליפין במוצרים גנובים ומוברחים, הברחה וסחר במוצרים גנובים.

הבנק העולמי אמד (ב-2007) את היקפי הכלכלה הבלתי מדווחת (שיעור ההון השחור המצטבר מהתמ"ג) בישראל בכ-23% (לעומת צרפת – 16%, בריטניה – 13%, יפן – 12%, ארה"ב – 9%, שוויץ – 9%).

בעיה מיוחדת שעלתה בישראל היא של "חברות ארנק", ובישראל יש יותר מ- 100,000 חברות ארנק (מקלטי מס שמקימים שכירים ועצמאים, ובמקום לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי של 60%, משלמות חברות אלה רק 25% (מס חברות ומס דיבידנד), מהלך הגורם למדינה נזק שנתי של מאות מיליוני ₪.

בנוסף לחברות הארנק, קיים ההון השחור ה"קשה" (סמים, הימורים לא חוקיים, עסקאות בשוק האפור, סחיטה באיומים, מעילות, הונאות והעברת כספים בין רשתות פשע גלובליות), וההון השחור ה"רך" (שירותים של מורים פרטיים, רופאים, אחיות, נהגי מוניות, שרברבים, חשמלאים, עוזרות בית, מטפלות ואולמות אירועים). גם דו'ח ועדת טרכטנברג מציין את הצורך במאבק בהון השחור.

בעיתון "דה-מרקר" מיום 22/9/2011 התפרסם כי כ-21% מן התוצר הגולמי השנתי בישראל אינו מדווח. שוק שחור של כ-170 מיליארד ₪, ומפילוח שיעור העסקאות הבלתי מדווחות לפי ענפים, בשנה, הוא כדלקמן: 35% - בבניה ושיפוצים, 25% - בייצור, 25% - במסחר, 20% - במלונאות ומסעדות, 15% - דייג וחקלאות, 15% - בתחבורה, אחסנה ותקשורת, 15% - בעמותות, בשירותים קהילתיים, 10% - בנדל"ן, 10% - בשירותי בריאות.

מנהל רשות המסים מציין (גלובס – 5/10/2011), כי בשנה שחלפה חשפה הרשות, בזכות הדיווחים המקוונים למע"מ, חשבוניות מזויפות בהיקפים של מאות מיליוני ₪, כמו גם בזיופים בניכויים של מס תשומות.

לפיכך, רצוי לנקוט במספר פעולות המוצעות כדלקמן:

1. להכשיר ולהפעיל בהקדם את תוספת 750 המשרות לרשות המסים (מרביתם עו"ד ורו"ח), באופן ממוקד למלחמה בהון השחור.
2. להרחיב את הדווח המקוון למע"מ על כל העסקאות במשק.
3. לבטל את "ועדת הכופר", וכל עבירה תועבר לדין הפלילי.
4. לחייב את אזרחי ישראל בדווח שנתי של הכנסות (כמו בארה"ב).
5. לקיים קמפיין ציבורי על הנזקים למדינה בהעלמות ההכנסות, כולל אמצעי אכיפה וענישה.

מקור נוסף אדיר מימדים, בהיקף של כ- 110 מיליארד ₪ הם חובות למדינה של חברות ואזרחים בגין מענקים שלא הוחזרו למשרד התמ"ת, ובשל קנסות ואגרות שלא שולמו.

MARKERWEEK, מיום 6/7/12, ממפה את החובות הללו למדינה, בהתבסס על ד'וח מבקר המדינה והד'וח הכספי של מדינת ישראל שפורסם ע"י אגף החשב הכללי באוצר בחודש אפריל 2012.

הגופים הממשלתיים שאינם גובים את החובות הם, לדוגמא:

1. מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת (חברות שלא עמדו בתנאי המענק ולא החזירו את המענק).
2. משרד הבינוי והשיכון (חובות של חברות משכנות למשרד השיכון בגין אי העברת כספים על מכירת דירות או חובות של דיירים בדיור הציבורי).
3. רשות המים (אי גביית חובות מגופים, מוסדות ואזרחים).
4. ביטוח לאומי (מעסיקים שלא שילמו, חובות של סרבני מזונות).
5. מינהל מקרקעי ישראל (עבור דמי שימוש חודשיים על הקרקע ואי תשלומים למינהל על עסקות שבוצעו על קרקעות המדינה).
6. חובות לחברות ממשלתיות – ע"י חברות פרטיות בגין עסקאות שוטפות.
7. משרד הבריאות – חובות של קופות החולים למדינה עבור שירותים שקיבלו.
8. הרשות לאכיפה וגביה (משרד המשפטים) – חובות בגין קנסות גם בהליך פלילי, חובות בגין ביזיון בית משפט,חובות אגרות בתי משפט, דוח'ות תנועה, קנסות על העסקה לא חוקית של עובדים זרים, ועוד.
9. רשם העמותות ורשם החברות (משרד המשפטים) – חובות של עמותות וחובות של חברות שלא שילמו אגרה שנתית.
10. משרד הפנים – חובות בגין אי תשלום אגרות לכלי נשק .
11. החטיבה להתיישבות (בסוכנות היהודית) – אי החזר של הלוואות שניתנו להקמה או ביסוס של ישובים.

חובות לדוגמא של יחידות ממשלתיות שונות:

1. לרשות המסים (אזרחים) – 21.4 מיליארד ₪.
2. לביטוח הלאומי – 9.3 מיליארד ₪.
3. למרכז ההשקעות (תמ"ת) – 2.1 מיליארד ₪.
4. למשרד הבריאות – 1.8 מיליארד ₪.
5. לרשם החברות – 1.5 מיליארד ₪.
6. לרשות המים – 1.1 מיליארד ₪.
7. למשטרה ולבתי המשפט – 1.0 מיליארד ₪.
8. למינהל מקרקעי ישראל – 5.0 מיליארד ₪.
9. לרשות החברות הממשלתיות – 6.0 מיליארד ₪.
10. למשרד השיכון – 315 מיליון ₪.
11. לרשם העמותות – 150 מיליון ₪.
12. למשרד הפנים – 100 מיליון ₪.
13. החטיבה להתיישבות – 320 מיליון ₪.

מתגובות של משרד האוצר, רשות המיסים והרשות לאכיפה וגביה, עולה כי קיימים כלים ואמצעים שונים להלחם בתופעת החובות למדינה, שעיקרם:

א.  משרד האוצר פרסם מכרז עבור חברות גבייה חיצוניות שיעבדו עם משרדי הממשלה השונים לשם גביית החובות. מבחרו כבר 4 חברות, אך הן          עדיין לא מופעלות (במקביל, דווקא בשלטון המקומי מופעלות חברות גביה הפועלות בהצלחה).

ב. לפי תיקוני חקיקה שנעשו, יכולה הרשות לאכיפה וגביה לעקל כלי רכב, לעקל חשבונות בנקים, לעקל קופות פנסיה גמל ותכניות חסכון, וכן לתפוס         רכוש.

ג.  רשות האכיפה והגביה יכולה גם לעקל מקרקעין (באישור רשם בית משפט) ולהטיל הגבלות על חידוש רישיונות נהיגה, עיכוב יציאה מן הארץ, עיכוב     בחידוש דרכון, ובשימוש בכרטיסי אשראי, כמו גם לנקוט בהליכי הוצאה לפועל.

ד.  נערכים דיונים לקיום מהלך לפיו האחריות על גביית כל החובות למדינה תועבר לרשות האכיפה והגביה, במקום המצב הקיים, בו האחריות היא עדיין     על כל משרד ממשלתי בנפרד, הדבר מחייב הקמת מסד נתונים אמין ומפורט ויצירת תקשורת נתונים זורמת ויעילה.

"בכנס שדרות" שנערך בשדרות ביום 19.11.2013 במכללת ספיר,התקיים פאנל בנושא הכלכלה השחורה בישראל,ומה יש לעשות להקטנתה.חברי הפאנל-סגן שר האוצר מר מיקי לוי,ראש רשות המסים מר משה אשר, ראש אגף החקירות ומודיעין במשטרה ניצב מני

יצחקי, וראש הרשות לאיסור הלבנת הון מר פול לנדס,  העריכו שהכלכלה השחורה נאמדת כיום ב-200 מליארד ש'ח בשנה(שהם כ-20% מהתוצר).

הצעדים עליהם הם דברו להקטנת העלמות הכנסה :

1. היערכות למעבר "למשק ללא מזומן".לא יעשו עסקאות ותשלומים במזומן.

2. קבלת דווחים מהמערכת הבנקאית על הפקדה או משיכה העולים על  50,000 ש'ח.

3. הגברת התיאום בין רשות המסים לבין הרשות לאיסור הלבנת הון.

4. כל עסקה מסכום מסוים תהיה חייבת לעבור את המערכת הבנקאית.

5. איתור של ישראלים המחזיקים נכסים בחו'ל(ריאליים ופיננסיים).

6. מאמץ לאיתור אנשים וגופים שאינם נמצאים במערכת הדווח של רשות המסים.

7. קביעת עבירות מס כעבירות גניבה במשמעות פלילית.

8. הגבלת השימוש בכסף מזומן תסייע גם במאבק נגד כסף מזוייף.

9. הגברת הפיקוח והבקרה על תנועות כספיות.

 ד"ר גדעון בן דרור                                                 

 יעוץ ותכנון מערכות חינוך, ספורט, ומבני ציבור                        

לשעבר סמנכ"ל פיתוח ובינוי משרד החינוך והתרבות                                 

יועץ ועדת החינוך והתרבות בכנסת                                                                    

 שדרות שרת 14 א'                                                            

רמת שרת, ירושלים 96920                                                                

טלפון: 44 33 641 (02)    

נייד: 127 2994 (052)

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

• קודם
• הבא