מילה על דרך ועל שלי יחימוביץ'

היום נכחתי בכנס בחירות שקיים סניף הרצליה ויצאתי ממנו בתחושה שהביאה אותי להתיישב ולחבר את הטור הקצר הזה ובפרט מילה טובה על שלי יחימוביץ':

יש לנו מנהיגה, יש לנו דרך ויש לנו גישה חדשה ושונה למה ואיך נדרש מנבחר ציבור להתנהל!

בפרט תפסה אותי אמירה אחת של יחימוביץ', שהייתה חדה וברורה והמבהירה את מחויבותה לתהליך השלום וחזון שתי-מדינות לשני עמים, מצד אחד ומצד שני את היושרה הציבורית שלה להבהיר לציבור בוחריה כי רק ישיבה בכסא ראש הממשלה תאפשר לה להביא לידי ביטוי מחויבות זו למימוש מעשי.

"... ביום שאשב במשרד ראש הממשלה, אפתח במשא ומתן מיידי עם הפלסטינים
... כי רק ראש ממשלה יכול לבצע זאת ..."

כבר כתבתי בעבר על כך שתפיסתה המדינית מוצגת באופן מעוות ואף פופוליסטי בתקשורת הישראלית וכי למעשה היא מייצגת עמדות יוניות למדי וכפי שנהגה שנים רבות מפלגת העבודה. יתר על כן, במצע המדיני הלא רשמי שערכתי עבור יחימוביץ' ועל דעת עצמי - הצגתי את הכשל הבסיסי בניתוח מפה פוליטית חד-ממדית המתייחסת לרצף המדיני-בטחוני בלבד ולא לפחות לעוד רצף: חברתי-כלכלי או דתי-אזרחי.

בטור מאוחר יותר, ניסתי להסביר מדוע יש לנער את הפנטזיה של גוש השמאל אודות "חששו של השמאל הישראלי מניפוץ הפנטזיה וניעור התוויות הישנות של שמאל וימין" והבאתי מובאות מטורי פובליציסטים כצבי בראל, אבי שילון וגבריאל מוקד לביסוס נימוקי.

עם זאת וללא ספק - מפלגת העבודה לא המריאה ואף הציגה מגמת ירידה במספר המנדטים וזאת עד להכרזתה החשובה (ויש לומר, המאוחרת משהו) של שלי יחימוביץ' כי לא תצטרף לממשלת נתניהו.

ובסופו של יום ולמרות כל הביקורת המושמעת, חייבים לשבח את שלי יחימוביץ' על דבוקתה בדרך שבחרה לעצמה ובכך להוות סמן לפוליטיקה חדשה ושונה מזו שהורגלנו אליה - במפלגת העבודה בפרט ובישראל בכלל.

כי תחת הובלת כיושבת הראש, קיימה מפלגת העבודה תהליך התחדשות רעיוני וארגוני – ועידה רעיונית ושיתוף החברים בגיבוש המצע, חידוש המוסדות וגיבוש רשימתה לכנסת והמשלבת ישן וחדש, ניסיון ורוח נעורים. ורק במפלגת העבודה ח"כים מצטיינים כשלי יחימוביץ' ואיתן כבל ניצבים ברשימתה לכנסת - לצד מובילי המחאה החברתית כסתיו שפיר, איציק שמולי ויוסי יונה וביחד עם דמויות ביטחוניות כפואד בן-אליעזר ועומר בר-לב ובשותפות עם נציגי המגזר הערבי כראלב מג'דלה ונדיה חילו ובליווי מי שמילאו תפקידי מפתח ציבוריים כיצחק הרצוג ואבישי ברוורמן ותוך הצמחת דור המשך מתוך שדרת המפלגה כחיליק בר, מיכל בירן ודני עטר ... וכל זאת, בצד הזרמת דם חדש, רענן וחדור אמונה לוהטת כמרב מיכאלי, מיקי רוזנטל, אראל מרגלית ושיתוף כוחות ותיקים כנחמן שי, משה מזרחי ונינו אבסדזה.

בהנהגת שלי יחימוביץ', מפלגת העבודה שכבר הוספדה מעל כול במה ועם מספר מנדטים חד-ספרתי, חזרה לעמדת הנהגת האופוזיציה והנה היחידה המציגה חלופה אמיתית לשלטון הימין בישראל ותוך הבטחת ייצוג מגדרי, מגזרי, רעיוני וגיאוגראפי ... כמובן שכל זאת יתאפשר – רק בתמיכה והסיוע הפעיל שלכם בקלפי וביום הבוחר.

אז בוא נתאחד סביב מי שמובילה אותנו ביושרה ובאמונה מלאה בצדקת דרכנו - דרכה של מפלגת העבודה.

• קודם
• הבא