בין דיור למחאה
Thank you for rating this article.לאחרונה מתרבות "הידיעות המדאיגות" על שובה של המחאה החברתית. המשטרה מזמנת את מנהיגיה כדי לברר מה כוונותיהם. שר האוצר יובל שטייניץ, הפילוסוף שהכזיב, רואה בה תופעה מסוכנת מאחר והיא העזה לצאת נגד בעלי ההון. בימים האחרונים שוב "נודע" לנו כי הבנקים בישראל גובים מאיתנו עמלות מוגזמות באופיין ובהיקפן בסך 14 מיליארד ₪ בשנה. המרגיזה שבהם היא עמלה על חשבונות בהן לא היתה דיי פעילות על-מנת לסחוט את העמלות הרגילות. במקביל תל-אביב הוכרזה כעיר היקרה ביותר במזה"ת ואף הקדימה את פריז וניו-יורק. תזכורת: מחאת הקיץ שעבר החלה מהייאוש במציאת פתרונות דיור.
מחירי הדירות הם ההוכחה לכישלון המתמשך במדיניות כלכלית דורסנית ואידיוטית. מרבית הקרקעות שייכות למדינה ואם היינו במקום מתוקן הייתי מעז להוסיף שייכות לכלל האזרחים. החישוב הכלכלי הפשוט, אך מבוסס על עובדות, יסביר מדוע הדירות, בכול מקום בישראל, צריכות להיות זולות ויחד עם זאת ייצרו תקבולי מס אדירים למדינה, רווחים הוגנים לקבלנים ועלות יותר מאשר סבירה לאזרחים.
מחיר למ"ר (ריאלי אך לא פיננסי) של בנייה רוויה שווה היום 1,500 ₪. עלות לקבלן הבונה דירות בגודל של 120 מ"ר, במגדל של 100 דירות על שטח של 3 דונם היא: 180,000 ₪, בתנאים הבאים:
- הוא מקבל את הקרקע בחינם.
- הוא אינו משלם מע"מ ואגרות פיתוח משונות.
- הוא מקבל הלוואת מימון בריבית של 2% בלבד.
- הוא מתחייב כי המחיר למשתכן לא יעלה על 650,000 ₪.
המדינה והקבלן יקבלו מכול רוכש דירה, בנוסף על העלות: 200,000 ₪(רווח של 20 מיליון לכול אחד מהם) והרשות המקומית תקבל עוד 70,000 ₪ (בסה"כ 7 מיליון ₪ לטובת פיתוח סביבתי). בהנחה כי הרוכשים ייקחו משכנתה בסך של 500,000 ₪ למימון הקנייה יהיה ההחזר החודשי 2,500 ₪ בלבד, בערך חצי מעלות שכירות דירה בגודל הזה במרבית המקומות בארץ. המדינה כמובן תקבל עוד מיסים רבים על שכר ורווחים מהחברה הקבלנית. כך שבהערכה מתונה היא יכולה להרוויח כ-25,000,000 ₪ משלושה דונם, לעומת 2-3 מיליוני ₪ אותם היא מקבלת כיום. הרשות המקומית תרוויח עוד סכומים אדירים מארנונה מהדיירים. ההכנסה הפנויה שתיווצר אצל האזרחים תניע מצידה ענפי משק רבים ותיצור בתורה הכנסות עקיפות נוספות למדינה. מעל הכול לאזרחים הישראלים, שעבורם נושא הדיור היא ההוצאה והסיוט הגדולים בחייהם, תהיה הקלה נפשית מהותית. עכשיו תכפילו את מספר מגדלי המגורים שייבנו בשיטה זו בכול הארץ ותקבלו כמה כסף מפסידים המדינה והאזרחים מהשיטה הקיימת!
אם כך מדוע תרחיש זה, בו כמעט כולם מרוויחים, לא מתממש? ראשית, כאמור לעיל, טמטום. הממשלה, אשר עיקר תפקידה הוא לשרת את האזרחים ומעסיקה את מרבית הכלכלנים המובילים, שכחה את כלל היסוד: כלכלה המשרתת את בעלי ההון תמיד תכשל. המהפכות הגדולות בהיסטוריה פרצו כאשר מעטים בלבד נהנו ממרבית המשאבים במדינה. האביב הערבי ומחאות הקיץ הקודם בעולם המערבי ובישראל הם רק הלקח העכשווי של כלל זה. אז מי מרוויח ממחירי הדיור המופקעים? התשובה היא פשוטה: בעלי השליטה בבנקים. הם מקבלים כסף זול מהמדינה למימון יקר ומופקע של בוני הדירות ובנוסף מרוויחים הון עתק מכול אזרח על מימון משכנתה גבוהה על דירות שמחיריהן לא מוצדקים.
המחאה החברתית צריכה להתמקד בנושאים ובמסרים מדויקים כדי שתהיה אפקטיבית יותר. היא צריכה להסביר לקובעי המדיניות ולבעלי ההון כי כלכלה חברתית, במדינה דמוקרטית, יכולה להיות הוגנת ורווחית לכולם, כולל לבעלי ההון. האחרונים צריכים רק להסתפק בלהיות מיליארדרים ולא מולטי-מיליארדרים על חשבון מיליוני האזרחים.
