הקואופרטיב - מקרה בוחן

הקואופרטיב, רעיון שאבד עליו הכלח?

ובכן, בחודשים האחרונים נדמה כי לא כך הדבר וכי צצים להם ברחבי ישראל ובעקבות גל המחאה החברתית אשר שטף את המדינה, קואופרטיבים רבים והמאגדים בהם אזרחים למטרות שונות - חינוך, צרכנות, תרבות ועוד.

אולם, אתמול נפל דבר בישראל - הקואופרטיב הותיק והיוצא דופן מכולם בגל מתחדש זה, העמיד עצמו כמקרה בוחן וזכה להצלחה מסחררת: עמותת האוהדים, "הפועל אוסישקין תל אביב" השלימה מסע בן 5 שנים - בו הוקמה עמותת אוהדים שעל בסיס נוסדה קבוצת כדורסל מקצוענית וזו העפילה דרך הליגות הנמוכות ועד שאתמול זכתה באליפות הליגה הלאומית וחזרה, לאחר 6 שנות העדרות, לליגת העל.

הקואופרטיב ניצח.

צאו ושאלו - מה עניין קבוצת כדורסל לקואופרטיבים, ערבות הדדית, ניהול עצמי ועצמאות כלכלית וצדק חברתי?

כתשובה, אצטט צייצן מהרשת החברתית טוויטר: "בכל פעם שמישהו יחשוב שהוא לא מסוגל לעשות משהו, שיחשוב על הפועל תל אביב בכדורסל" (@Orenow)

הקואופרטיב

ובכן, סיפורה של עמותת הפועל אוסשקין, מגלם בתוכו כל אלו ומוכיח, כבמקרה בוחן, כי בדיוק ערכים כיוזמה, שיתוף וערבות הדדית, תהליכי קבלת החלטות דמוקרטיים, מימון עצמי וללא הסתמכות על ברוני ממון - מאפשרת להתגבר על החוליים של המנגנון העסקני, הכלכלי-חזירי ולהציג מודל ניהולי-עצמאי, מצליח ושאינו גרעוני ולכן היכול לכלכל עצמו ואת כלל חבריו.

כאמור העפלת קבוצת הכדורסל של המועדון לליגת העל, אינה דבר של מה בכך והתהליך שעברה העמותה בחמש שנות קיומה הם אבן דרך בפעילות החברתית בישראל וההוכחה לכך ניתנה בתהליכים שעברה, החלטות שקיבלו על עצמם האוהדים המנהלים אותה, הקשיים בהם עמדו וסביבת העבודה החריגה בה פעלו.

העמותה הוקמה על חורבות אולם אוסישקין, שהיה ביתה של הקבוצה ההיסטורית של הפועל תל אביב ואשר עד מהרה הביא להדרדרות הקבוצה לליגות הנמוכות. האוהדים, שלא ראו בעין יפה את התנהלות העסקנות ששלטה במועדון באופן היסטורי, עשו מעשה והקימו עמותה ללא מטרות רווח, בשם "הפועל אוסישקין". מקימי העמותה בחרו להקימה כקואופרטיב המתבסס על ניהול ומימון עצמיים - זאת בדרך של דמי חבר שנתיים וקיום אסיפות והצבעות חברים פתוחות ודמוקרטיות המעניקים סמכות להנהלה נבחרת לניהול השוטף.

עד מהרה, הצליחה קבוצת הכדורסל של העמותה לטפס במעלה הליגות תוך שהיא פועלת במימון עצמי ומגדילה את מספר חבריה - אשר בחרו לשלם מכיסם למימון הפעילות השוטפת, לרכוש מנויים עונתיים וכרטיסים למשחקים, לרכוש מוצרי עידוד מהעמותה, לתרום לה כסף ובפרט לפעול בה בהתנדבות וללא תמורה כלכלית וזאת לרווחת כלל החברים בה ובפרט לקידום פעילות קבוצת הכדורסל המקצוענית. התנהלות זו, אינה דבר של מה בכך וכללה בחירות דו-שנתיות להנהלת חברים, מינוי מאמן וצוות מקצועי וגיוס ואיתור שחקנים.

בנוסף, הקפידה העמותה לשלב נוער וצעירים וייסדה את מועדון "הפועל הצעיר" שאיפשר למי שאינם בוגרים לקחת חלק בקואופרטיב.

במהלך התקופה, אף הצליחה עמותת החברים להחזיר לידי האוהדים את הבעלות על המותג "הפועל תל אביב" שנרכש בחזרה מהעסקנים ששלטו בו וזאת בהתבסס על תרומה בעילום שם של אוהד עמיד שראה בפעולת הקואפרטיב חשיבות חברתית וספורטיבית.

ערבות הדדית

במהלך עונת 2010-2011 עמדה העמותה בפני משבר גדול - הצלחתה הספורטיבית הייתה גדולה וכללה העפלה מהליגות הנמוכות לראשות הליגה הלאומית תוך שהיא מפסידה בסדרת הגמר וכושלת בהעפלה לליגת העל ובמקביל מנצחת מספר קבוצות מקצוענית מליגה זו (ליגת העל בכדורסל) ומעפילה לחצי גמר גביע איגוד הכדורסל. הצלחה ספורטיבית זו גובתה בצלחה חברתית גדולה ובפרט מאות ואלפי אוהדים המגיעים לכל משחק ובכלל זה משחקי חוץ וכחמשת אלפים אוהדים שהגיעו למשחק חצי הגמר.

אולם, אי העפלת המועדון לליגת העל ייצר חששות רבים בקרב חברי העמותה ולחץ פנימי על ההשלכות הכלכליות והחברתיות של עונה נוספת בליגה הלאומית הנחותה. וכדי להעצם חששות אלו - מנהלת ליגת העל פנתה לעמותה והציעה לה "לרכוש" בכסף מקום בליגת העל.

וזה, חברים, היה מבחנו הגדול של הקואופרטיב - כאלפיים חברי העמותה (כן - שמעתם נכון, כמעט 2,000 חברים בחרו לשלם דמי חבר שנתיים ולתמוך כלכלית בפעילות העמותה עצמה וקבוצת הכדורסל שלה וזאת ללא כל תמורה ישירה ומתוך ערבות הדדית לקידום אינטרס קהילתי) קיימו אסיפת חברים גדולה שבה סערו הרוחות ולאחר מכן קיימו הצבעה חשאית. הצבעה, אשר תוצאותיה היו חד-משמעיות: עמותת החברים, דוחה מכול וכול את ההצעה לקנות בכסף מקום שלא זכתה בו על המגרש ובדרך ספורטיבית! חברי העמותה דחו על הסף את הפיתוי הכלכלי הגדול של תוספת המימון שיקבלו ממנהלת הליגה, מעצם שילובים בליגת העל, ובחרו בערבות ההדדית כמי שתבטיח את השרדות העמותה וקבוצת הכדורסל שלה.

חברי העמותה, בחרו להתגייס שוב ולפעול לגיוס עצמאי של הכסף - קבוצת המועדון בחרה להאבק על המגרש!

רבים, הביאו פליאה על ההחלטה - אולם למי שהיו מעורים בהתנהלות העמותה, לא הופתעו. כי הפועל אוסישקין תל-אביב אינה מועדון ספורט ככל המועדונים בישראל - בתקנון העמותה, נקבע על ידי החברים עצמם, כי לפחות 1% מתקציבה מוקדש לפעילות חברתית; העמותה מפעילה עשרות קבוצות כדורסל לנערים ונערות ובכלל זה בקהילות קשות יום כזו של העובדים הזרים; העמותה טרחה ואפשרה לעיוורים ונכים לצפות במשחקיה ולמרות שהתשתיות לכך לא היו זמינות; העמותה טרחה ושידרה את משחקי הקבוצה ברדיו אינטרנטי ופעולות חברתיות רבות אחרות. היא מקפידה על שילוב נוער בפעילות העמותה באמצעות מועדון "פועל צעיר" ושומרת על קשר ושקיפות מלאים באמצעות כלים חברתיים כמו רשתות חברתיות ופורומים בהם מתקיימים דיונים פתוחים מול הצוות המקצועי וחברי ההנהלה הנבחרת.

הקואופרטיב ניצח

למעשה, תחושת הקואופרטיב ניצחה - ההבנה כי רק בערבות ההדדית, תצליח העמותה לשרוד ולשגשג ניצחה את ההגיון של כלכלת השוק האכזרית המנהלת את שאר מועדוני הספורט בישראל.

ואתמול, אתמול החלטת החברים הזו השתלמה להם, הוכיחה עצמה ובמונח קפיטליסטי טהור - החזירה דיבדנד שמן: לאחר עונה שבה גוייסו שחקנים ישראלים רבים וצוות מקצועי מן המעלה הראשונה ותוך מאבק להשרדות כלכלית - זכתה קבוצת הכדורסל של העמותה באליפות הליגה הלאומית וניצחה בסדרת הגמר והעפילה בזכות ועל המגרש לליגה הבכירה.

הקואופרטיב ניצח.

רוח השותפות ניצחה.

הערבות ההדדית, הרימה ראשה.

כדי ללמוד עוד על עמותת החברים, תוכלו לבקר באתר האינטרנט שלה: www.hapoeluta.com, בעמוד הפייסבוק, בחשבון הטוויטר ולצפות ברגעים מרגשים מחמש שנות פעילותה בעמוד היו-טיוב שלה

• קודם
• הבא