שלי, אנחנו לא בכיוון

תרגיל פוליטי

בפתיחת הועידה הרעיונית עמדת על הבמה וחזית שבספטמבר יהיו בחירות. אני מבין שכוונתך הייתה שיש לחדד כעת את החושים, לשנס מותניים ולהירתם. המטרה היא להגדיל את נתח השמאל ולהחליף את השלטון (לא, אנחנו לא באמת מתכוונים...). התחזית לא התממשה. למרות תחושת הנכאים והמפלה שאחזה במחנה אני חושב שביבי ומופז דווקא עשו לנו טובה גדולה. הם נתנו לנו עוד זמן להתארגן ולגבש לעצמנו מדיניות בתחומים השונים. אילו היו מתקיימות בחירות בספטמבר מצבנו הנוכחי היה מונצח לעוד 4 שנים. שום שינוי משמעותי בהרכב הפוליטי שמאל-ימין לא היה קורה. קדימה אכן הייתה מתרסקת וקרוב לודאי שקולותיה היו מתחלקים בין עבודה-לפיד-ליכוד. בכל מקרה הקערה לא הייתה מתהפכת על פיה ומפלגת העבודה הייתה מוצאת עצמה עם 15-20 מנדטים במקרה הטוב עם יכולת השפעה מועטה על סדר היום והתנהלות המדינה.

דרך אחרת

נדמה לי שאת והצוות שבנית סביבך עסוק רובו ככולו בדעת הקהל: כיצד למשוך תשומת לב, כיצד להגיב בשנינות, לערוך כנסים, לפגוש אנשים, למצוא חן, להתריס ולבקר. אני מסכים שהצוות עושה מלאכתו נאמנה ואכן משיג הישגים; הבחירה שלך, כינוס הועידה הרעיונית, ועדות פעילות, סניפים שחזרו לפעול ועוד. כל אלה אכן מפיחים רוח חיים במפלגה והפעילויות אכן הכרחיות. יחד עם כל אלה ההישג שנצליח להגיע אליו יהיה לכל היותר שיקום המפלגה למה שהייתה לפני 5 עד 8 שנים.
אם מפלגת העבודה לא תצליח להתחבר לקהלים חדשים מחוץ לקהל המצביעים הקבוע פחות או יותר אזי שינוי לא יהיה.
איך עושים את זה? מראים דרך ומדיניות אמיצה ומסרים עם האמת ישר לפנים. מראים שלא מעניין אותנו למצוא חן בעיני מישהו (כולל אנשינו שלנו המסורתיים) אלא להתמודד תכלס עם האתגרים בעיניים פקוחות. דוגמאות:

• פחות הפרטה תוך התמודדות עם כל המגרעות של עובדי מדינה חסרי מוטיבציה ופחד הפיטורין (ויש כאלה לרוב לצערי).
• צדק חברתי גם בהסתדרות: די לשחיתות בועדים הגדולים. די להעסקת עובדי קבלן בארגונים המאוגדים. יש לקבלם לארגון גם על חשבון עובדים הותיקים עם התנאים המנופחים.
• דיור: לא לחלק קרקעות ולא לבנות בלי לחשוב על הסביבה. כן לדיור ציבורי והקלה ברכישת דירה ראשונה. מיסוי משמעותי יותר על הכנסות מדיור.
• עובדים זרים: לא לתת היתרי עבודה ולהראות להם את הדרך חזרה לבית שלהם. גם בחקלאות, גם בבריאות. לעשות בחזרה מקום לעניי עירנו.
• לצאת מהשטחים כי אנחנו עושים שם אפרטהייד. להילחם בחמאס כי אנחנו מחויבים לאזרחינו. אם ננהג כך השלום כבר יגיע לבד.

ויש עוד כמובן ...

רק אם לא נפחד להתמודד עם הבעיות בעיניים פקוחות רק אז יאמינו לנו שאנחנו באמת יכולים להביא את המדינה למקום אחר וטוב יותר לכולנו. מי שחושב משהו אחד ואומר משהו אחר כדי לא להכעיס מישהו ולמצוא חן מזלזל בציבור הרחב ולא יזכה לאמונו.

צוות חדש

אני גם מאד מציע לרענן את השורות. אנשים שהיו במערכת כבר שנים התרגלו למנעמי השלטון מצד אחד וכבר שכחו איך חי אזרח במדינה הזאת מהצד השני. חייבים להביא אנשים אחרים בעלי ערכים עמוקים, קשובים לסביבתם ובעלי יכולת הובלה אמיתית. אל תפחדי מדעתנים שחושבים קצת אחרת ובלבד שהעקרונות הבסיסיים מוסכמים. על תתפתי לאומרי ה"הן" שמתאימים עצמם אליך ומביאים "עוד מאותו הדבר" אבל תרומתם דלה.

• קודם
• הבא