ועדת הריכוזיות - אחיזת עיניים או שחר של יום חדש

מקריאת המלצות הועדה עולה, שנעשה ניסיון לטפל בכשלים המרכזיים, הוצעו פתרונות ונותרה החקיקה. מעניין לדעת האם רוח המחאה תגיע לבית המחוקקים והטיפול בכשלים, יהיה לפי בית שמאי ולא לפי בית הלל.

למרות שהועדה התוותה כיוון חדש במבנה שוק ההון הישראלי, לא הלכה עד הסוף לתיקון הכשלים. הועדה חטאה בחוסר החלטיות או בחוסר טיפול בכשלים מסויימים ובמקום לדבר ברור ולהמליץ באופן חד-משמעי, הותירה את תפוח האדמה הלוהט, בידי הממשלה ו/או המחוקק. הפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות – מדוע לשים רף מגביל בדמות היקף פעילות? נדרשת הפרדה חד משמעית ללא כל רף. רף פירושו, תרגילים יצירתיים לשמור את החוק ורגולצייה לשמור על המתרגלים.
הסיבות להחלטה על הפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות כמו, הקצאת מקורות, ניגוד עניינים ומידע פנים, חסמי תחרות, קשרים עיסקיים, סיכון מערכתי ויתרון של בעל השליטה, אינן מושפעות מרף מגביל. אלא, מקיום או אי קיום, הפרדה מוחלטת בין אחזקות ריאליות לפיננסיות.

פירמידות שליטה – אין קביעה חד משמעית שנדרש פירוק הפרמידות למניעת ריכוזיות והגברת התחרותיות. הועדה מנסה בדרכי נועם ובאמצעות רגולצייה לחזק את הממשל התאגידי. שגיאה חמורה! אלמלא תאוות הבצע והיסוד הנפשי ללכת על הסף, לא היו מתקיימות הפירמידות. הועדה נוסדה, בשל רף מוסרי נמוך או שלא קיים אצל קומץ אנשים שהביאו לשבר מבני, בכלכלה הישראלית. רק קולומביה גרועה מאיתנו. למרות שהמדינה לכאורה במצב כלכלי נפלא, הפרט, מצבו, התדרדרות כלכלית מתמשכת, עד כדי סכנה קיומית.

עידוד אקטיביזם של מוסדיים – הועדה בחרה לעודד במקום להמליץ על חקיקה מונעת. המוסדיים שלא כמו הבנקים, לא מנהלים סיכונים באופן ראוי. המוסדיים לא מנעו בישיבתם כדירקטורים החלטות שאינן מטיבות עם הציבור. המוסדיים במקום לעודד את החלטות ועדת חודק ולמנוע גיוסי חוב מסוכנים, השתתפו בקומבינה של הרחבת סדרות קיימות בגיוסי חוב והמשיכו במתן האשראי.

הגבלת האשראי ומדיניות מס - ישנן דרכים לרסן את חגיגת האשראי ואיתה את המוסדיים ועמלותיהם. כדוגמא, אג"ח יעודי לכספי הפנסיות. כדוגמא, היתר להשקעה של כספי הפנסיות רק בפיתוח ובהרחבת מפעלים ייצרניים בארץ בלבד. היעדר האשראי, ימנע את המינוף בחזקה למימון הפרמידות. גם דרישה לקבלת ביטחונות מוצקים ובדרגת שיעבוד ראשונה, לא תזיק לעתיד כספי הפנסיות.

המלצה על מדיניות מס אגרסיבית שתבוא לידי ביטוי במס על דיבידנד, הגדלת מס חברות, דרגת מס מיוחדת על שכר מופרז, כלל לא הוזכרה. ההמלצה למוסדיים על מגבלת לווה יחיד מבלי לקבוע תקרה, כמוה כהבעת דעה יותר מאשר המלצה.

הועדה התייחסה לשליטה בשרשור חברות. הועדה לא התייחסה להשלכות המינוף בחזקה של חברות. מדיניות של חלוקת דיבידנד עד כדי ערעור חוסנה של חברה מיד לאחר רכישתה כדי להחזיר חוב, לא נזכרת בהמלצות הועדה. ראוי היה שהועדה בעיסוקה בחברות במעלה ובמורד הפירמידה, תטפל בהגבלת חלוקת הדיבידנד כולל בהגדרת זמן.

הועדה לא המליצה בעניין הון-שלטון. יחסי הגומלין בין נבחרי ציבור ופקידים בכירים עם עושי השוק יש לה השפעה מכרעת על כשל השוק. ראוי היה שהועדה תמליץ על כללי יסוד וקוד אתי של התנהגות גם בעניין הזה. רגולצייה ומינוי דירקטורים - הועדה דיברה בשומרי הסף על "הסדר הנכון" ולא המליצה בפומבי על תיקון המעוות. הועדה הייתה צריכה להמליץ על העובדה המצערת, שנדרשת הקמת רשות רגולטורית נוספת בדומה לרשות לניירות ערך שתפקח על המוסדיים. הפיקוח הנוכחי, כישלון חרוץ. גם עניין מינוי דירקטורים עצמאיים כנציגי ציבור, באחריות ובסמכות מי? לא הומלצה.

עכשיו נותר לקוות, שההמלצות אפילו ברכותן, תיושמנה. גם זה פתח לתקווה.

• קודם
• הבא