נעים להכיר: ריבית על המשכנתא

כמעט ושכחנו. "משבר הנדל"ן, או במילים פשוטות "חוסר היכולת של זוג צעיר במדינת ישראל למצוא קורת גג במחיר סביר", תפקד בקיץ הישראלי האחרון על תקן הניצוץ שגרם לבערה הגדולה.

המלצות טרכטנברג בפרק הדיור, החיוורות לכשעצמן, קיבלו תעודת פטירה רשמית ע"י שר השיכון שעובד רק בשביל מי שעובד בשבילו בבחירות, ובתוספת האימפוטנטיות הרגילה של הרשות המבצעת, קרי הממשלה, בבואה לבצע מהלכים מורכבים, נותר לנו להבין כי ההזדמנות האדירה לערוך תיקון יסודי בשוק הנדל"ן המקומי, עברה חלפה לה במחוזותינו,מותירה עיניים פעורות וידיים לא משיגות- ממש כמו הציפורים הנודדות עת חילופי העונות.ולתפארת ממשלת ישראל.

ראוי להבהיר: הכשל הנדל"ני כה עמוק שכדי לתקנו נדרש ביצוע של צעדים רבים, מקבילים ומשלימים, אשר גם יעניקו מחיר שפוי לדירות למכירה,וגם אלטרנטיבה של שוק דיור להשכרה יציב ובמחירים סבירים, ולצורך כך יש לבצע בין היתר: שכ"ד מפוקח, בנייה של דירות להשכרה ארוכת טווח,הגדלת היצע הקרקעות המשווקות, הפחתת עלות הקרקע המשווקת ע"י המנהל, הגדלת מלאי הדיור הציבורי, קריטריונים שוויוניים במערך הדיור למשתכן ועוד ועוד.
ברם, לכל אותם צעדים יש להוסיף גם את הצורך בהגדלת כח הקנייה של דירות ראשונות ע"י זוגות צעירים, אשר היה מוגבל ביותר אפילו במחירי הדיור טרם צמיחתה של הבועה, וכל שכן בימינו אנו.

רק על מנת לסבר את האוזן, מדדים שונים מלמדים כי בישראל ניתן לרכוש כיום דירת -4 חדרים בעלות השווה לכ-140 משכורות בגובה ממוצע, כאשר בשנת 2007 "טרם הבועה" היה מדובר בכ-100 משכורות וגם אז כח הקנייה של הישראלי היה קטן הרבה יותר בהשוואה לכח הקנייה הקיים במדינות מערביות רבות: בשבדיה כ-30 משכורות, בשוויץ, גרמניה בלגיה וקנדה בין כ-42 ל-56 משכורות, בבריטניה והולנד כ-70, צ'כיה, פורטוגל וצרפת כ-85-90.

לא צריך להמציא את הגלגל ואפילו לא להקים ועדה- בכדי לשפר את כח הקנייה של הישראלי הממוצע יש צורך, בין היתר, לעשות מה שעושים בכמעט כל המדינות המערביות על רחבי הגלובוס: להכיר בריבית על המשכנתאות כהוצאה מוכרת במס (ישנן אפילו מס' מדינות המכירות גם בקרן, אבל עוד חזון למועד).

כיום ישראלי הנדרש לקחת משכנתא, לא גדולה במיוחד, של כ-500 אלף ₪ לתקופה של 25 שנה, ייאלץ בסופו של יום לשלם לבנק ריבית של מאות אלפי שקלים. כמובן, שבבואנו לרכוש דירות,לאף אחד מאיתנו אין פתרון אחר זולת לקיחת משכנתאות מהבנק, וכך כולנו נאלצים, מבלי שהותירו לנו ברירה אחרת, לשלם מאות אלפי שקלים לבנקים.

יתר על כן,רבים מלוקחי המשכנתאות, בעיקר זוגות צעירים בשנים הראשונות, מתקשים לעמוד בנטל ההחזר החודשי ובייחוד לאור תהליכי יוקר המחיה שהתגברו. הכרה בריבית על המשכנתאות כהוצאה מוכרת במס תעניק למשפחה ממוצעת הטבה של מאות שקלים בחודש (כ-500 ₪ בממוצע).

מדובר בהטבה משמעותית אשר תסייע לזוגות צעירים לעמוד בנטל ההחזר החודשי ולהתמודד עם יוקר המחיה ותאפשר לזוגות צעירים נוספים לקחת משכנתאות ולרכוש דירות.

יש גם לייצר מנגנון דומה למס הכנסה שלילי אשר יעניק הטבה כספית גם למי שמשכורתו איננה נמצאת ברף המחייב תשלום למס הכנסה וזאת על מנת שלא להפוך את המהלך החשוב הזה לכלי אשר מרחיב את הפערים החברתיים במקום לכלי המסייע בהתמודדות עם יוקר המחיה ומשבר הדיור.

בעבר היו מס' ניסיונות להוביל חקיקה של הכרה בריבית על המשכנתאות כהוצאה מוכרת במס, אבל הם נבלמו כמובן ע"י שליטי הארץ במשרד האוצר אשר ראו לנגד עינם את איבוד ההכנסות שייגרם למדינה כתוצאה מכך (ההערכה כי מדובר על "ויתור" של הכנסות ממסים בגודל של כ-1-1.5 מיליארד ₪).

אולם התמקדות רק בהפסד של הכנסות המדינה בשל ההכרה בריבית הנה הסתכלות חד ממדית אשר איננה רואה את התמונה כולה.

ההכרה בריבית על המשכנתאות תגרום לעוד זוגות צעירים לרכוש דירות, דבר אשר יגביר את הכנסות המדינה כתוצאה ממסים שונים המוטלים על ענף הדיור, תותיר בידי לוקחי המשכנתאות הכנסה פנויה נוספת שתסייע בהמרצת הפעילות הכלכלית והמסחרית במשק, תגביר את הדיווח לרשויות המס וממילא את הכנסות המדינה, ובעיקר תחזק את יכולת הקניה בתחום הדיור של זוגות צעירים ואת יכולתם לקשור את חייהם עם המדינה לעוד שנים ארוכות.

חשוב לציין כי לקביעת הרף על מחיר הדירות שעל רכישתן תינתן ההטבה יש פוטנציאל גם להשפעה על מחירי הדיור. כך לדוגמא, אם ייקבע למשל כי ההטבה תינתן לדירות שיירכשו עד ל-900 אלף ₪ אזי יכול ויוצר לחץ על מוכרים הדורשים לצורך הדוגמא כמיליון ₪ להוזיל מחירים.

אזהרה: הכרה בריבית על המשכנתאות בלבד ללא נקיטה בצעדים מקבילים ומשלימים שיביאו להוזלת שוק הדיור בכלל והדירות להשכרה בפרט, לא רק שלא תועיל, אלא אף יכולה להזיק, אולם אין לי ספק כי מדובר בצעד חשוב אשר היה צריך להיעשות כבר לפני שנים רבות ואי עשייתו כעת על רקע המשבר בתחום הנדל"ן וכחלק ממכלול צעדים הנעשים כדי להתגבר עליו, תהיה בבחינת פספוס הזדמנות שיכול ולא תשוב.

• קודם
• הבא