הצעת החוקה - ביזיון ובושה

עד מתי נשב, נראה את נבחרנו לועגים לנו, מזלזלים בנו ושמים אותנו לקלס.

לא נתייחס כאן להתנהגות הגנון שביחסי חברי הכנסת בינם לבין עצמם (התנהגות שראינו כבר בכנסת הקודמת ובטיפשותנו בחרנו באותם אנשים שוב). לא נתייחס גם לחוסר הנכונות של חלק מחברנו לקבל על עצמם כללי דמוקרטיה בסיסיים (תזכרו איך רבין ופרס נשכו שפתיים אחרי כל הפסד הדדי, שינסו מותניים והמשיכו כחלק מהכלל). גם לא נתייחס לאובדן הדרך והערכים הסוציאל דמוקרטיים כמו התמיכה בהפרטות ובהפשרת הקרקעות.

נתייחס כאן רק להצעת החוקה שהוגשה לאישור הועידה.

יושב ראש המפלגה ניסה להעביר במחטף חוקה אשר היתה מסמר הקבורה של המפלגה. בכוחות משותפים קמו רבים מחברי המפלגה והביעו את מחאתם והתנגדותם למהלך ולתוכן המוצע.

במשך שבועות "יושבים על המדוכה" נציגי יו"ר המפלגה בראשות שלום שמחון ועושים עצמם מקשיבים להערות העולות מהשטח. והנה נולדה לה טיוטה שניה של הצעת החוקה.

מי שמעיין בטיוטה השניה רואה בה המון תיקונים כשליד רובם מופיע אזכור למציע התיקון (עושים לו כבוד). עיון מהיר שכזה יכול ליצור את הרושם לא רק שהצעת החוקה שונתה ותוקנה אלא שאכן רבים וטובים השפיעו על בנייתה והכנתה של טיוטת החוקה החדשה.

מי שלא מתעצל וטורח לקרוא לעומק את ההצעה רואה את האמת במערומיה. את כל סעיפי הקישוט והצבע תיקנו (קיצור תקופת האכשרה, העלאת אחוז היצוג לנשים וכד') אך את המהות, את היות החוקה כלי כחני שרומס כל ערך של דמוקרטיה, פלורליזם ורב תרבותיות עד שלא תהיה יותר מפלגה (ובקצב שזה קורה היום...) לא שינו.

על מנת להראות מעט מכשלי הטיוטה השניה נציג מספר סעיפים ואת משמעותם האופרטיבית.

נתחיל בסעיף 43 הדן ב"ועדת חוקה". הסעיף שונה בלא איזכור מי הציע את השינוי (ממש לא מפתיע). כיום נאמר בסעיף שהחלטות ועדת חוקה "תיחשב כהוראת שעה". ויש לזכור – החלטות ועדת חוקה יתקבלו אם נכחו 4 חברי ועדה (ארבעה אנשים).

סעיף 54 הדן בסמכויות בית הדין, לא שונה למרות הצעות רבות שהוגשו בעניינו (הרי מי רוצה בית דין בעל סמכויות?). על פי הסעיף "בית הדין לא יהיה מוסמך ליתן החלטה הפוסלת החלטה של המרכז או הועידה או ועדת החוקה..."

ומה משמעות שילוב שני סעיפים אלה – נניח שועדת חוקה מחליטה, בסמוך למועד הבחירות הבא כי "על פי פרשנותה" לא יתקיימו פריימריס ומועמדי הכנסת ה- 18 ישמשו כמועמדי הכנסת ה- 19. (החלטה הנוגדת את השכל הישר אך הואיל ובשום מקום לא נאמר שחייבת להיות רשימה חדשה לפני כל בחירות לכנסת..) או שלא יתקיימו בחירות ליושב ראש, או אולי שהועידה תמשיך לכהן כמו שהיא לתקופה נוספת של 4 שנים. החלטה כזו של ועדת החוקה הופכת להוראת שעה ועל כן מחייבת. בית הדין אינו יכול להתערב שכן כאמור אין לו סמכות. הדרך היחידה לתקוף החלטה כזו היא כינוס הועידה לישיבה מיוחדת (סעיף 19 .ג. לחוקה) לצורך כך יש להביא חתימות של 20% מצירי הועידה דהיינו 441 איש וגם אז תכונס הועידה רק תוך 30 יום.

חברות וחברים אם לא נקום כולנו, כאיש אחד, ונאמר לראשי המפלגה – די – נמאסתם – המפלגה היא שלנו ואתם יושבים על כיסאותיכם בזכותנו, הם ימשיכו לזלזל, להרוס ולרמוס את דעותינו ואת ערכנו – ערכי תנועת העבודה, עד שלא תישאר לנו מפלגה.

אנא פנו אל כל מי שאתם מכירים מבין חברי הועידה ודרשו מהם – הצביעו נגד החוקה החדשה. הראו להנהגה שאנו לא חותמת גומי.

מאת: אילן שפירא, עו"ד (חבר מזכירות מחוז ירושלים וחבר מזכירות חוג ה- 4 בנובמבר)

• קודם
• הבא