ערן חרמוני למזכל העבודה - הבחירה שלי

Thank you for rating this article.

ערן חרמוני, הוא הבחירה שלי לתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה.

ערן חרמוני

כי תפקידו הראשון והחשוב ביותר של מזכ"ל המפלגה, הוא לעמוד מול היו"ר ולשמור על האינטרס המפלגתי. ובשנת 2011 הוכיח לי ערן, כי יש בו את המסירות ותחושת שליחות ובפרט הנכונות להקרבה אישית וכל זה כדי להבטיח את שרידות המפלגה. וכן, גם מול היו"ר הנוכחי - הרצוג (בתמונה - כיום שותפים, בעתיד הקרוב יריבים).

לא קל לי בכלל עם הבעת התמיכה הציבורית הזו בערן ולא כי יש לי ספק בהתאמתו לתפקיד ככפפה ליד. אלא, בגלל שבכל ליבי אני מאמין שיאיא (יאיר) פינק מתאים לא פחות. למעשה, גם ריצ'רד פרס ומיכל בירן היו אצלי בראש הרשימה - איזה כאב ראש והתברכה מפלגה שיש לה צבר מועמדים שכזה לתפקיד!

ואני מקבל החלטה זו כמי שמפלגת העבודה יקרה לו, ולא משנאת המן אלא מאהבת מרדכי.

את ערן חרמוני אני מכיר כבר שנים ארוכות, שנינו נבחרנו ביחד לתפקיד מזכיר סניף (הוא בגבעת שמואל, אני ברמת-השרון) וריצ'רד פרס היה האבא הרוחני שלנו בניהול המוסד המאתגר הזה - ביחד היו לא מעט התלבטויות וכל אחד המשיך משם בדרכו המפלגתית. ערן עם עשייה ענפה בכול תחום בו המפלגה נוגעת - נוער העבודה, המשמרת הצעירה, הכנסת והממשלה, בית ברל והמרכז הרעיוני ד'היום שבו עושה עבודה מדהימה בקידום הרעיוני של תנועת העבודה. אני מצידי, בחרתי לקדם את הרעיונות שלי דרך מתן במה ציבורית לחברי המפלגה באתר הבמה-הרעיונית והשלוחות שלו.

גם יאיא נגע בי אישית, הדבקות שלו במשימה עם שלי ואח"כ לובי99 והבנק-החברתי מופלאות בעיני ושמוכיחות בעיני כמה יכול להצליח בתפקיד המזכ"ל.

אבל מה שמכריע עבורי את הכף, היא החברות האישית והדרך שצעדנו ביחד - רעיונית וגם מעשית. מעשית כי ב2011 ערן בחר לשלם מחיר אישי כבד כדי לעמוד מאחורי תפיסת עולמו ובעיקר מאחורי המפלגה ובאחד מהרגעים הקשים ביותר שלה. בינואר 2011 ערן התפטר מתפקיד מרופד ונוח כיועצו הפוליטי של שר-הביטחון (ראו אתר YNET) כשהוא מאבד משרה ופרנסה ואולי את עתידו הפוליטי.

ברגע המכונן הזה אז, הוכיח ערן חרמוני מה שיידרש ממנו היום בשנת 2017 - התאמתו לתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה: מסירות, נאמנות, תחושת שליחות, נכונות להקרבה אישית וכל זה כדי להבטיח את שרידות המפלגה.

כי רבים אולי לא מבינים, אבל כמי שנכח בלשכתם של כל מזכ"לי העבודה מאז רענן כהן - אחת הסיבות המרכזיות לדעיכת המפלגה הוא סירוס מוסד זה ע"י אהוד ברק (נפוליאון זוטא, למי ששכח). מוסד שחשיבות חיונית לקיומה באמצעות האיזונים והבלמים שהוא מפעיל מול מוסד היו"ר ובמתח בין רצון היו"ר להבחר, להיות אהוד ובין החובה של המזכל לדאוג למוסדות המפלגה, לייצוג החברים ולתשתיות המפלגתיות.

בימים הם, מזכ"ל אחד יחיד ומיוחד בשם איתן כבל חסם בגופו את הניסיון של ברק לדרוך ברגל גסה על המפלגה - כלכלית, חוקתית ומעשית. אז אני מחפש מזכ"ל כזה וערן הוכיח כבר בעבר - הוא מוכן לצאת לקרב עבור המפלגה.

לכן, ערן חרמוני הוא הבחירה שלי לתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה.

בקרו בעמוד הפייסבוק של ערן והביעו בו תמיכה.