ראיתי את נאומו שר האוצר לפיד כשהשיב להצעת אי האמון של האופוזיציה בממשלה אשר קיימת חודש וקצת בלבד.
ראיתי גם את שלל התגובות וההתלהמויות שבאו לאורך כל תשובתו של השר לפיד. לא נתנו לו להשלים יותר משלושה משפטים, הערות ביניים למכביר, הניסיון להראות למי יש יותר גדול, מי יותר פופולרי, מי יותר אופוזוציוני ומי בועט יותר חזק בקיר.
אני איני מצביע ללפיד, גם לא לנתניהו. ידוע כי הצבעתי למפלגת העבודה ותמכתי בהליכתה לאופוזיציה. לאחר הצפייה עלי לומר כי למען האמת, אני די מתבייש בתאטרון המטופש הזה של חברי האופוזיציה אתמול.
הצעת אי אמון לא מגישים רק כדי להראות שהנה ישנה אופוזיציה נושכת. הצעת אי אמון מגישים כשיש בשר, ובהצעה הזו - אין ולא כלום. לא בשר ולא שומן, בקושי עצם דקיקה ושברירית. קר לי מההצעה הזו. זה פשוט חרטא.
אז גברת אופוזיציה-תהיי לוחמנית, תהיי נשכנית, תתני בראש, אבל עם עובדות ועם טקטיקה ולא תוך ריצה במהירות שיא לתוך קיר כשמבטך עמוק באדמה. גם זו חלק פוליטיקה ישנה ומאוסה.
ערב טוב.