מתברר יותר ויותר שמדינת ישראל איננה מקום שמתאים לחלשים. אלה שעניים, כולל עולים חדשים, חרדים, ערבים ומהגרים ופליטים נשחקים כלכלית. אלה שמגזימים במחאתם או מוחים במקומות הלא נכונים עלולים למצוא את עצמם בכלא. אם הם לא יהודים ופליטים, סביר שיגורשו.
הממשלה מרחיקה לכת להראות לכולם שאין כאן מקום לחולשה, במיוחד חולשה כלכלית, במדינה יהודית מודרנית כפי שנתניהו וחבריו רוצים אותה. היא גם מראה לנו שישראל איננה מקום מקלט לנרדפים. מדינת ישראל היא חזקה ויהודית והיא דואגת ליהודים חזקים. יהודים חלשים יכולים לסבול בעוני מחפיר, לשרוף את עצמם ובעדיפות להעלם או לפחות להשאר שקופים. לאלה שאינם יהודים לא מגיע לחיות כאן מלכתחילה. אם במקרה הם אזרחים, מתעלמים מהם, סובלים אותם, או נותנים להם פרוטות על מנת לשמור על השקט. אם הם לא אזרחים, שיעזבו את המדינה וטוב שעה קודם. אין כאן מקום לחמלה, אין אפילו מקום לתשומת לב של הממשלה. הממשלה הזאת מעדיפה את אלה שיכולים לשלם מיסים, שוחד או תרומות פוליטיות לאלה שרוצים להיבחר שוב. האם ישראל עדיין מדינה יהודית ?
אם אנחנו מוכנים לסבול ממשלה זו, מה זה אומר עלינו ? אם קיבוץ יקום שהוקם על ערכים חברתיים של תמיכה הדדית וחמלה לחלשים לא מוכן לגלות אומץ אזרחי בסיסי על מנת לאפשר לקומץ אנשים להביע מחאה לטובת הדיור הציבורי, על אדמה שלא בשימוש שבשליטת הקיבוץ ? הקיבוץ לא רק שלא היה מוכן לחיות עם המחאה אלא פעל באופן נמרץ ואלים על מנת לפנות את המחאה למרות שטען קודם שהוא תומך בה.
אם אין לנו את האומץ לומר לממשלה שאנחנו לא נהיה מוכנים לסבול מחנות מעצר לפליטים במדינה יהודית ? אם אנחנו מוכנים לסבול את האפלייה המתמשכת נגד האוכלוסיה הערבית בכל הרמות ? למה הפכנו אם לא למשתפי פעולה עם שלטון אווילי ? האם אנחנו באמת מופתעים כאשר אנחנו מתבוננים בזעזוע על הטבח שמתחולל אצל שכנינו הסורים בלי לעשות כלום ? מדינת ישראל שהייתה מוכנה לסכן יחידות צבא שלמות על מנת להציל 100 יהודים שהוחזקו על ידי מחבלים רחוק באנטבה לא מוכנה לסכן טיל מונחה אחד על מנת לשים קץ לשלטונו של הקצב אסד ? האם לא נוכל להפעיל את היכולות המוכחות שלנו בסיכול ממוקד על מנת להציל אחרים מהשמדה ?
אט אט אנחנו מוציאים את עצמנו מרשימת המדינות התומכות בערכים הומנים אוניברסאלים. אנחנו שוכחים שערכים אלה הם בעיקרם ערכים יהודים. ישראל הופכת למדינה יהודית בשמה בלבד, לא בערכיה.