לוי אשכול כשר אוצר

Thank you for rating this article.

לוי אשכול נולד למשפחה חסידית אמידה בעיר אוראטובה שבמחוז קייב ברוסיה. בילדותו למד אשכול ב"חדר" ולאחר מכן למד בגימנסיה העברית בווילנה. בתום לימודיו בגימנסיה, הצטרף אשכול לתנועת "צעירי ציון". תנועה זו פעלה רבות על מנת לעודד צעירים יהודים לעלות לארץ ישראל, ובהמשך מונה אשכול ליושב ראש התנועה. בשנת 1913 פגש אשכול את מר יוסף שפרינצק שהיה בזמנו יושב ראש תנועת הפועל הצעיר בישראל והוא הגיע לווילנה על מנת לעודד צעירים לעלות לארץ ישראל. אשכול שהיה ציוני, ראה בפגישה זו צורך למלא את ייעודו ולעלות לארץ ישראל. בשנת 1914 הגשים אשכול את חלומו ועלה לארץ ישראל עם קבוצת צעירים נוספים.

לוי אשכולבשנת 1952 התמנה לוי אשכול (לאתר עמותת אשכול, www.levi-eshkol.org.il) לשר האוצר של מדינת ישראל במקומו של אליעזר קפלן. בשנות כהונתו של אשכול עבר הארגון שינויים רבים אשר תרמו רבות לפיתוח הכלכלי של מדינת ישראל שהייתה באותה תקופה במשבר קשה. ניסיונו הכלכלי שצבר אשכול במהלך שנותיו בתפקידים רבים שכיהן בהם כמו – יושב ראש הסוכנות היהודית, פעילותו במפא"י, הקמת חברת מקורות, תפקידיו בהגנה ועוד תפקידים שונים, הם אלו שהועילו לו במילוי תפקידו בצורה הטובה ביותר. אשכול כיהן כשר האוצר כ-10 שנים ומתפקיד זה הגיע לכהן כראש ממשלת ישראל.

מדיניות כלכלית חדשה

טרם כניסתו לכהן כשר האוצר, מצב המשק במדינת ישראל היה מהקשים ביותר שידעה אי פעם מדינת ישראל וזאת מסיבות שונות כמו: ריבוי עולים חדשים, קושי במציאת עבודה, אינפלציה, גירעון כספי ועוד. עם כניסתו לתפקיד המאתגר, החליט אשכול בכל כוחו להקים במדינת ישראל "מדיניות כלכלית חדשה". התפקיד כלל בין היתר את עצירת האינפלציה וכן שיפור במאזן התשלומים. אשכול שהיה איש של עשיה, פעל במרץ רב ימים ולילות בכדי להוציא את תכניותיו לפועל. התוצאות לא אחרו להגיע, אם כי הגיעו בהדרגה וניתן היה לראות בשינוי בשנת 1955, שאז החלה מדינת ישראל לצאת מהמשבר הכלכלי הקשה בו היא הייתה נתונה והחלה לצמוח כלכלית.

אשכול, שהיה אחראי על מדיניות התקציבים במדינת ישראל, נותר מחויב לבצע את "התכנית הכלכלית החדשה" שיזם אליעזר קפלן לפני כניסתו לתפקיד. מדיניות זו אושרה כ- 4 חודשים טרם כניסתו לתפקיד על ידי הממשלה. בין השינויים הרבים שעבר משרד האוצר בתקופת כהונתו של אשכול, הוקם אגף התקציבים במשרד שתוכנן היטב לטווח ארוך ובכפוף לתקציבי הפיתוח שהושקעו למטרה זו ולמטבע החוץ. בשנת 1954 הוציא לפועל אשכול את הנחת היסודות של בנק ישראל. במעמד זה, ניתן לאזרחי מדינת ישראל מענה ראשוני בכך שהיה גוף שפיקח על הבנקים.