טוב לחיות בעד ארצנו

Thank you for rating this article.

גדלנו על אתוס הגבורה של הקרב בתל-חי, אתוס של צמידות לקרקע, של נחישות והקרבה אישית למען המאבק על החירות האישית והלאומית של האדם היהודי הגאה והיוצר במדינתו הריבונית.

אלא שאתוס זה מחולל בימינו על ידי המיסטיקה הדתית-לאומנית, המבקשת להצדיק באמצעותו מלחמת דת על גבולות הבטחה תנ"כיים ושליטה על העם הפלסטיני בשטחים שנכבשו בעקבות מלחמת ששת הימים.

האתוס הזה מחולל על ידי גורמים שמרניים- רפובליקנים המבקשים לקדש באמצעותו סדר חברתי קפיטליסטי-נצלני שמקדש את צבירת ההון של אוליגרכיה כלכלית תוך כדי התרוששות  חלק גדול מהאוכלוסייה והשלכתה אל השוליים החברתיים-  אוכלוסייה עובדת, יוצרת, שמאמינה באתוס, ושרתה למענו, אך תובעת את זכותה לחיות בעד ארצנו!

כן, הגיע הזמן להחזיר את השיח החברתי-כלכלי אל מרכז הבמה ולדון על איכות החיים, על רווחת האדם

במקום השיח הלאומי שמחפה על עוול חברתי ועל פערים חברתיים עצומים, ומגייס את ההמונים לשרת את מדינת האוליגרכים ומטפלל אותם לטובת הנצחת סדר חברתי נצלני ולא אנושי.

לא, אינני מרקסיסט אלא סוציאל-דמוקרט, ואני ציוני בלי התואר 'פוסט' אבל חושש מענן סמיך לאומני, המקדש את המוות, הגאולה המשיחית הדתית ואת הארץ והאדמה על פני חייו האנושיים של האדם, באשר הוא אדם. לכן טוב לי לשמוע בימים אלה את הקולות הרמים בשדרות הערים התובעים לחיות בכבוד בארץ הזאת, ואת הזעקה הרמה המשתמעת מהם: "טוב לחיות בעד ארצנו!

"'היד הנעלמה' של אדם סמית איננה יכולה להאכיל פעוט, לחנכו ולדאוג לצרכיי היום יום שלו"
השופט אלכס שטיין, בג"ץ 12.1.22

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי