עמוד הבית מאמרים מפלגת העבודה פועלת נכון ברצועת עזה
 

מפלגת העבודה פועלת נכון ברצועת עזה

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הפרולטר {אסף הלחמי}    שישי, 08 פברואר 2008 16:32
Share

מפלגת העבודה ונציגיה בממשלה מובילים מדיניות ראויה ונכונה של הינתקות פיזית ותלותית מהפלסטינים, שתתרום בטווח הארוך ליצירת מערכת יחסים בין שתי ישויות מדינתיות שבסופן אפשרות למסד דו קיום והכרה הדדית ואולי אפילו שלום.

באופן היסטורי, מפלגת העבודה מובילה את המאבק למען דו קיום בשלום. מפלגת העבודה גם מבקשת להיות מפלגת שלטון - להיתפס ככזו בתדמית הציבורית ולהנהיג את הממשלה. כפועל יוצא, שאיפה לשלטון משמעותה הובלה של דו קיום בשני הצדדים ומתוך מתן עדיפות לצד שלך ולא רק לצד שנתפס כחלש. מתוך אחריות ציבורית רחבה שאינה מתמקדת רק בציבור הבוחרים הישיר שלך (בדומה למפלגות מגזריות).

נציגי מפלגת העבודה בממשלה - ברק, וילנאי, פואד ופרץ הובילו ומובלים קו שבו מפלגת העבודה מקיימת תפיסה זו. מצד אחד, חתירה לשלום ומצד שני דאגה לביטחונם של תושבי ישראל בגבול רצועת עזה. למעשה, מהלך ההינתקות שהחל עוד בתקופתו של אריאל שרון, נותן בימים אלו פירות במדיניות ברק ווילנאי. מדיניות של הינתקות שאינה רק של גבול אלא גם במימד אספקת שירותים, כלכלה ובעיקר בהיבט הערכי. חסימת מעברי הגבול לישראל, הגבלת אספקת חשמל ושירותים אחרים - מצד אחד ופריצת הגדר לרפיח שהפכה לפתיחת הגבול למצרים, מצד שני. שני ממדדים אלו הפכו את הניתוק מיחס של תלות ישות מדינית נחותה (רצועת עזה בשליטת החמאס) בישות מדינית עדיפה (ישראל) ליחס דו כיווני של שתי ישויות מדיניות הנמצאות במצב לחימה.

מצב לחימה בין שתי ישויות ריבוניות (גם אם אחת מהן עוד לא מדינה באופן רשמי) בתפיסה ובהכרה הבינלאומית ... כלומר, כללי המשחק והמגבלות הבינלאומית משתנות לחלוטין וברובן לטובת מדינת ישראל.

 העובדה שמדינת ישראל ניתקה פיזית מרצועת עזה ובימים אלו משלימה את הניתוק גם במימד התלות, מאפשרת את מדיניות ברק ווילנאי של מצב לחימה חד-חלק וברור מול הפלסטינים ברצועה. שוב, אין באפשרות הקהילה הבינלאומית לתלות בישראל את המצב ההומאני ברצועה (להפנות אותם למובארכ), שוב אין באפשרות הפלסטינים להאשים את ישראל בדיכוי כלכלי, תעסוקתי וחברתי (שיפנו לראש הממשלה שלהם בפועל הניה שירים טלפון למדינות ערב, שבתורן יפעילו לחץ על מצרים).

 ייתכן, כי בטווח הארוך מדיניות זו תוביל לתבנית ההיסטורית של מערכת היחסים בין הודו ופקיסטן הגדולה שהתפצלה גיאוגרפית לפקיסטן עצמה ובנגלדש הגובלת בהודו מעברה השני. תבנית גאוגראפית זהה לזו של השטחים ורצועת עזה, ביחס למדינת ישראל. גם אם זו תהיה התוצאה, הרי שנטלת השירותים והסיוע הערכי עובר לקהילת מדינות ערב ובראשן מצרים ומתאפשר לישראל לפצל את ההתייחסות המדינית לזו החיובית מול הישות המדינית בגדה והשלילית לישות המדינית ברצועה. הראשונה צריכה להתבטא בדו קיום מפרה חברתית, כלכלית וערכית והשנייה במצב לחימה המובל על ידי מערכת הביטחון (כמו שראוי למצב מלחמה בין שתי מדינות).

בכל מקרה, ראוי כי חברי מפלגת העבודה יתמכו ויגבו מדיניות זו מתוך ראיה ארוכת טווח של חלון הזדמנויות אמיתי ליצירת בסיס לדו קיום מול ישות פלסטינית ידידותית לישראל ומתוך הבנה כי פלג מסוים באוכלוסיה זו בחר בקיום מצב עוינות ארוך טווח וניתוק מוחלט מישראל.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 29 פברואר 2012 12:30
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר