עמוד הבית מאמרים הסיפור של הימין, הסיפור של השמאל
 

הסיפור של הימין, הסיפור של השמאל

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
יהונתן קוזלובסקי    שישי, 01 דצמבר 2017 21:24
Share
קראתי לא מעט מאמרים בעיתונות הבינלאומית כיצד לקדם את מחנה השמאל בעקבות התחזקות הימין, הבדלנות, והלאומניות, בעקבות טראמפ, הברקסיט והניאו-ליברליזם.
תובנה שמצאה חן בעיני היא שכדי לנצח בבחירות, אתה צריך לשכנע את הבוחרים בסיפור שלך, בדרך בה אתה רואה את העולם.
המילה "סיפור" אולי איננה מוצלחת, כי אין הכוונה לסיפור דימיוני, אלא לאיך אתה מספר ומפרש לעצמך מה קורה בעולם. באנגלית זה כונה נראטיב.
מה הסיפור של הימין בישראל?
שהיהודים, העם הנבחר, חזרו אחרי 2000 שנה לישראל, הארץ שהובטחה להם ע"י אלוהים, והקימו מדינה יהודית וניצחו במלחמותיה ובנו כלכלה חזקה. בוודאי כל זה בעזרת האל.
שהיהודים, עם לבדד ישכון, תמיד נשנאו ע"י הגויים ואוימו בהשמדה. במאה האחרונה היה זה היטלר, ואחר כך הערבים וכעת גם האירנים הצטרפו. גם האירופאים ואובמה שונאים אותנו.
שהערבים אויבנו הם אכזריים ורוצים בהשמדתנו ושהם נחותים מאיתנו.
ויש לימין גם סיפור כלכלי, שאימץ את הניאו-ליברליזם (ולא רק הימין אימץ אותו...)
כל אחד צריך לדאוג לעצמו ולתפוס כמה שיותר, וכל מגזר דואג לעצמו. אין חברה ואין אחווה ואין ערבות הדדית (שימו לב למעשי הימין, לא לרטוריקה שלו! הוא מדבר למען החלשים אך בפועל הוא מפורר כל שירות ציבורי). 
שני הסיפורים משתלבים: כמו שהיהודים לבד בעולם עוין ועליהם לסמוך על עצמם, כך גם האדם בחברה, אדם לאדם זאב. כדי לחזק את הסיפור, הימין עסוק בהסתה ובשיסוי.
בשנים האחרונות הימין לוקח את הסיפור לכיוון פשיסטי: לנוכח כל האיומים, רק ההנהגה החזקה תציל אותנו, לכן עלינו לתת להם יותר ויותר כוח ועלינו להלחם בכל הגורמים שמפריעים להם כמו אירגוני שמאל, והתקשורת, ובתי המשפט, ושלטון החוק עצמו.
אני מציע להציג סיפור חליפי, סיפור של תקווה.
הסיפור הכלכלי הוא של שיתוף פעולה, של עזרה. ביחד אפשר להשיג יותר מאשר כל אחד לבדו. ביחד אפשר להשיג חברה טובה יותר, עם חינוך טוב, רפואה טובה, וכלכלה חזקה עם פיריון גבוה שמפירותיה נהנים כולם.
הסיפור המדיני הוא שאנו בעולם נאור ומתקדם ועלינו לשתף פעולה עם הגורמים המתונים וביחד להילחם בקיצונות.
שני הסיפורים משתלבים: אפשר לתת אמון באחר וביחד לפעול לתקן את החברה, את העולם.
הימין ירצה שנאמין שהמאבק בין ימין לשמאל הוא בין ימין שאולי הוא פסימיסט, אך הוא ריאליסט, לבין השמאל שהאופטימיות שלו היא נאיביות מסוכנת.
השמאל צריך להראות שהמאבק הוא בין מי שניזון מרוע ומשנאה, לבין מי שמטפח אמון ותיקווה.
ועוד משהו חשוב, הסיפור של השמאל הוא בעצם הסיפור היהודי.
אמרו שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי (כמובן בהקשר מסוים). אבל גם הימין שכח.
כי להיות יהודי, זה לא רק לשמור שבת וכשרות ולהתפלל. בקהילות היהודיות היתה אחווה ועזרה הדדית, וביחד שרדו זמנים קשים. מצד שני, כשהחברה סביב איפשרה, היהודים השתלבו בחברה ותרמו לה רבות, מתור הזהב בספרד ועד ארה"ב של היום. לעומת זאת, הימין שכח מה זה סולידריות, שכח מה זה לתת אמון באחר. 
היהודים אמנם חלמו על ירושליים אך תמיד פעלו למען שלום ושלווה. ואילו היום הימין מקדש את האדמה ואת הדם ומלבה שנאה.
ליהודים היה יותר חשוב מרווחה חומרית חיי הרוח, מהתורה ועד ההשכלה. ואילו היום הימין נלחם בתרבות ומקדש את הצרכן.
ולגבי הפלסטינאים, אם אתה מאמץ את הסיפור של הימין, הרי שאין מה לעשות שלום: הפלסטינאים היו תמיד אויבנו ותמיד יהיו, ואי אפשר לתת בהם אמון.
אבל אם מאמצים את הסיפור של ביחד, של אחווה, הרי שגם אצל הפלסטינאים יש מתונים ואם ביחד נחזק את המתונים ונחליש את הקיצוניים, אז בעתיד, עוד שנה, עוד חמש, עוד עשור, נוכל להגיע לשלום ולאמון.
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר