ערן חרמוני - משב תנועתי כקודקוד

Thank you for rating this article.

ערן חרמוני – משב תנועתי כקודקוד

 

אומרים "מפלגה היא בית" ומתכוונים לאמירה "My Country, Right or Wrong". אמרה זו נמוגה במפלגת העבודה ותנועת העבודה אינה יותר היום אלא זנב מדולל של מפלגת העבודה. המפלגה, בעיני הציבור אינה שליחה של ציבור, רעיון ודרך. היא נתפסת כמנגנון לקבלת חלקים ממנעמי השלטון, לרוב לטובת יחידים או חבורת יחידים. העם לא לגמרי אהבל, גם אם הוא ימני. מפלגת העבודה מצטיירת כחסרת חוט שדרה.

 

במבנה המפלגתי המסורתי הקיים בעבודה נעלמו התפקידים עליהם המפלגה הייתה קיימת. הציבור לא צריך יותר מתווכים בינו לבין השלטונות כדי לקבל מידע פוליטי ו/או מדיני. המפלגות, לרבות ובעיקר מפלגת העבודה, סרסו את עצמן כאשר כל העדפה של פעיל ציבורי, עם זכויות ציבוריות רבות שנים, הייתה לפסולה, מוקצה ושפיטה. הדבר השלישי, אנו מוצאים בהעצמתה של דמוקרטיה פופוליסטית. מנהיגות מאבדת את העיקר שיש בהנהגה, התווית דרך וקבלת החלטות מחויבות מציאות.

 

התוצאה? פריימריס! נותנים לציבור בוחרים לבחור נציגים, כאשר המכנה המשותף של הנבחרים הוא הנראות. עברת מסך, קצין היה לנו. איני בא לטעון שאנשים לא ראויים נבחרים, רחוק ממני. סיעת העבודה מורכבת מאנשים איכותיים, מסורים, חרוצים, מצוינים. אבל, מזה עשרים שנה, הם שרים אריות סולו. המרכיב העיקרי של כל מפלגה, מחויבות כלפי שולחיהם, הציבור הרחב שבחר במפלגה, בעלת סדר עדיפות נמוך עד לא קיים. נבחרינו, לא מכירים בייצור הנקרא מפלגה. הם נבחרו בגלל התכלת שבעיניהם.

 

לכן אני בוחר בערן חרמוני. הוא יצא מבטנה ומרחמה של המפלגה. הוא גדל בה, צמח בה, כאב את כאביה, רטט בעת כישלונותיה ובכה  עת ניצחונותיה המתמעטים. שרשרת הדורות של תנועת העבודה אינה זרה לו. כל דיאלוג אתו בנחת רוח, אך ראיתי אצלו גם דבקות למטרה ומלא רחמים על העומדים בשולי הדרכים. בסערה המטלטלת ספינת העבודה, הוא ינסה לנווט על פי מגדלי אור העבר ומגדלי אור שינסה לבנות. משב רוח מרווה בעת החמסינים המייבשים סביבתנו.

 

מילה אחרונה. לא מצאתי אצל המתחרים את הזיק התנועתי שאני רואה בערן. זו אף זו. היו ביניהם שניסו לדרוס ברגל גסה כל דבר שעבר גיל חמישים, חוט השדרה של מה שנשאר מהמפלגה. במקום הנמחקים לא ראיתי לגיונות אצות רצות למלא סניפי המפלגה. מי לנו ששיקול הדעת ההזוי הזה לא יחזור עוד? ערן לפחות לא שרך רגליו בביצות שכל טוב לא יכל לצאת מתוכן.

 

רפאל בן שושן – רפא

חבר לשכה (ז"ל).

 

 

"באת מקלל, יצאת מברך."
חכ לשעבר יורם מרציאנו, על אהוד-ברק בלשכת העבודה 20.1.2011

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי