הנעה מדינית במפלגת העבודה

Thank you for rating this article.

ביום א׳ השבוע התקיים מפגש של החוג להנעה מדינית במפלגת העבודה בו הוצגו גישות שונות לנושא המדיני, חלקן שמרניות ואחת נועזת (גישת הקנטונים) שהוצגה על ידי. יו״ר המפלגה היה נוכח במפגש והתייחס להצעות אשר פורסמו בכתב, עוד קודם למפגש.

מי שעוקב אחר ההתפתחויות המקומיות והאזוריות חייב להבין שכבר לא ניתן להתייחס לפתרון ״שתי המדינות״ כפתרון מובן מאליו למרות שהפוליטקאים בשמאל ובמרכז, כולל היו״ר עצמו מנסים להציג זאת כך. קיימים מספיק פרשנים ומומחים שמבינים שסבירות המימוש של פתרון זה הולך ומתרחק מאיתנו, אם זה על רקע המצב הפוליטי בישראל או ברשות הפלשתינית או על רקע המצב הביטחוני באזור. טום פרידמן במאמרו האחרון בניו-יורק טיימס (27/10) רמז על כך שרכבת שתי המדינות עומדת לעזוב את התחנה.

למרות זאת, גם האמריקאים וגם האירופאים לא ששים לבחון אלטרנטיבות לפתרון שתי המדינות. אולי זה המקום להזכיר שגם הסכם אוסלו, הבסיס לפתרון שתי המדינות, לא נולד באירופה או בארה״ב אלא אצלנו ממש. גם אם הסכם אוסלו, בסופו של דבר לא הושלם, הוא נותר עדיין הניסיון הרציני היחידי להגיע ליישוב הסכסוך.

אל לנו לשכוח שהגורל של מדינת ישראל הוא קודם כל בידינו ועלינו מוטלת האחריות למצוא דרך להגיע לחיים משותפים עם הפלשתינים על חבל ארץ זו, דרך שמתאימה לרובנו, גם לפלשתינים ביו״ש ועזה וגם לתושבי מדינת ישראל.

להערכתי אין היום ברירה אלא לחזור לשיחות עם הפלשתינים במתכונת של Track 2 (שיחות לא פורמליות מאחורי הקלעים) כאשר שיחות ב- Track 1 (שיחות רשמיות) למעשה לא מתקיימות. ברור גם שלעת עתה, אף אחד מהמנהיגים, לא אצלנו ולא ברשות הפלשתינית ובחמאס חושבים לטווח רחוק, מה יהיה כאן בעוד 20 שנה ?

מה שברור הוא שאנו חייבים בראש ובראשונה להפחית את המתח הקיים בין שתי האוכלוסיות ובהקדם. אם לא נוכל להפריד את העמים באמצעות פתרון שתי המדינות יהיה צורך לארגן את החיים ביחד, כאזרחים שווי זכויות. אין אלטרטניבה אחרת, בוודאי לא עבור מפלגה סוציאל-דמוקרטית.