עמוד הבית מאמרים אבישי בן אהרון מתמודד על רשות המשמרת הצעירה בקיבוצים
 

אבישי בן אהרון מתמודד על רשות המשמרת הצעירה בקיבוצים

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אבישי בן אהרון    שבת, 05 אפריל 2014 23:16
Share

חברים חברות ושותפים, החלטתי להתמודד על ראשות המשמרת הצעירה בקיבוצים.

אבישי בן אהרוןשנה ושלושה חודשים עברו מאז מערכת הבחירות האחרונה לכנסת, בתקופה ההיא הייתי מ"פ שריון בקו עזה ובשיאה של פעילות מבצעית בתקופה שקדמה למבצע "עמוד ענן".

אשתף אותכם בסיפור קצר שימחיש את המתח בו חייתי בזמנו:
כמ"פ בקו מבצעי אני וצוות הטנק שלי תפסנו זמני כוננות עם שחר וערב, זמנים אלו הם הזמן בו יושבים על הטנק עם הצוות ומחכים לאירוע חבלני שיבוא... כשעתיים עד שלוש של זמן המתנה משמים ושוחק מדי יום ביומו, רוב החיילים ממלאים את הזמן הזה בהתעפצות, אכילה, טיפול בכלים או סתם משחקים כאלו ואחרים בפלאפון, לא אני.

הזמן "הפנוי" הזה היווה לא מעט פעמים את פסגת היום שלי, הייתי ממלא אותו בצפייה בכל פרסום אפשרי ששחררו המפלגה או שלי כחלק ממערכת הבחירות ובשיחות רעיוניות אין סופיות עם הצוות שלי על הנושאים שעלו בהם.
הרגשתי אז, ובמידה רבה גם באמת הייתי, בקצה של הסיטואציה הביטחונית בזמנו, הופענו בתקשורת, פגענו במחבלים, והיינו בליבת העשייה ממש.

לכאורה הייתי אמור להיות מרוצה, אבל משהו גדול, משהו פנימי הרגיש לי לא במקום.

מפלגת העבודה אז בראשות שלי יחימוביץ', המפלגה בה אני חבר ופעיל מגיל 18 היתה בעיצומו של קרב משמעותי על אופי החברה הישראלית בשנים הקרובות, ואני לא יכולתי לסייע כמו שרציתי, כמו שבער בי לעשות. הייתי כבול בכלוב בצבע זית.

קשה להסביר את התחושה הקשה הזאת, תחושה שהדברים הכי חשובים בעיניי, הדברים המהותיים ביותר לחיינו בארץ הזאת מתרחשים בעוד שאני לא מסוגל, וגם תכל'ס לא מורשה להשפיע עליהם.

השירות הצבאי בן 7 השנים היה חוויה מדהימה של תרומה לקיחת אחריות והתפתחות אישית, ולכן מיד כשהשתחררתי מאוד רציתי להשתחרר מהעול והאחריות וטסתי להודו לחצי שנה. סתם לא.

מיד לאחר השחרור הצטרפתי במהירות חזרה לפעילות מפלגתית עם תחושה עזה של רצון להשלים את כל הדברים ש"פיספסתי" בזמן שהייתי על טנק... גויסתי לריכוז מחוז חיפה במטה של שלי ביחד עם שותפתי אור זמיר ושקעתי עמוק לתוך הפעילות המפלגתית.

כבוגר מכינת רבין וכמי שעובד בה כעת וגם בתנועת "החלוץ" אני פוגש בבני נוער רבים בוגרי ההתיישבות העובדת וערי ישראל, העבודה בחינוך ולקיחת חלק בפרוייקטים שמהווים מוקדים לחינוך פוליטי במובן הכי ערכי ונכון של המילה הביאו אותי מחדש להבנה העמוקה שללא תנועות אידיאולוגיות המתבססות וצומחות מתוך עברה המפואר של תנועתנו לא תהיה התחדשות פוליטית של השמאל הציוני הישראלי.

המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, שהיא הגוף הצעיר והוולונטרי של המפלגה, מהווה את הקרקע העיקרית שלי לפעילות מאז שחרורי, אני רואה בגוף זה חשיבות עצומה לאופי ולסיכויי ההתחדשות של המפלגה, המשמרת הצעירה היא שער הכניסה למפלגה ויש לשים לב למי עומד בכניסה ואיך נראה השער הזה כי הוא הפנים שלנו לצעירים המצטרפים למפלגה.
כבן לתנועה הקיבוצית וכחבר קיבוץ ראש הנקרה, מוקד הפעילות הטבעי שלי הוא התנועה הקיבוצית, תנועה שגם היום היא מעמודי התווך של מפלגת העבודה ולהבנתי חייבת להיות מעורבות ופעילה בעולם המפלגה.

אני רואה בקיבוצים פוטנציאל פוליטי וחברתי אדיר של התחדשות ויצירה משנת עולם, יכולות, ערכים ואורחות חיים שמהווים מודל חלופי לתרבות הניכור והניצול הקיימות היום תחת כל עץ רענן.

ולכן חברים וחברות החלטתי להתמודד על תפקיד יו"ר המשמרת הצעירה בקיבוצים בבחירות הקרובות. אשמח לתמיכתכם ועזרתכם.

------------------------------------------------------------------

פורסם במקור בעמוד הפייסבוק של אבישי ותודה לרונה אורובנו.

עודכן לאחרונה ב- ראשון, 06 אפריל 2014 23:30
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

באנר