עמוד הבית מאמרים האם יחימוביץ' תופרת חליפה גדולה מדי?
 

האם יחימוביץ' תופרת חליפה גדולה מדי?

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הפרולטר {אסף הלחמי}    שלישי, 07 אוגוסט 2012 11:42
Share

באופן חריג, החלטתי להביא פה את טורו של עקיבא אלדר: "שלי יחימוביץ' תופרת חליפה" המציב לחברי מפלגת העבודה כמה נקודות הדורשות מחשבה והתמודדות -

  1. האם מפלגת העבודה צריכה לעשות הכול, בשביל לאחוז שוב בשלטון כמרכיבת הממשלה?
  2. מה מרחב הפעולה, שיש ליושבת ראש מפלגה השואפת שלטון ואשר ברור הצורך שלה שלא לפסול כמה שיותר זרמים בציבור ומתוך מטרה לאפשר יצירת קואליציה בראשותה?

אין ספק, כי במסגרת המאמץ למצב את מפלגת העבודה כחלופה שלטונית יש לעשות מאמץ לתפור חליפה התואמת מעמד זה ונדמה כי יחימוביץ' אכן מצליחה למצוא את האיזון הנכון. אולם, נשאלת השאלה - האם היא טועה במידת החליפה ותופרת למפלגת העבודה חליפה הגדולה על מידותיה הרעיוניות? אחרי הכול, יש גבול ליכולת להכיל רעיונות הנוגדים את הבסיס הערכי של גוף פוליטי וזאת לנקודה בה המתחים הפנימיים יהיו גדולים מדי ויקרעו את התנועה לגזרים.

שלי יחימוביץ' תופרת חליפה

הסקרים של מפלגת העבודה והסקר של "דיאלוג", בהנהלת פרופ' קמיל פוקס, שהתפרסם בסוף השבוע שעבר ב"הארץ", מאשרים את תחושת השמים-הם-הגבול, שמקרינה סביבתה של שלי יחימוביץ'. אבל יו"ר המפלגה יודעת, שבלי תמיכת עסקנים יראי שמים, עם 20-22 מנדטים, היא תישאר באופוזיציה. כדי להרכיב ממשלה היא תצטרך לחזר על פתחי הרבנים וגם לקבל הכשר מהמתנחלים. אם גם בזה לא יהיה די, ידידה הוותיק גדעון סער ימליץ לבנימין נתניהו להציע לה תפקיד חשוב בממשלה הבאה שלו. כך או כך, מה יש לה להפסיד? ממילא המשבצת של זולל דתיים נתפסה בידי יאיר לפיד. שזהבה גלאון תתעסק באריאל, תשתעשע בשלום, תמחה על ההדחה של ד"ר אדר כהן ותיאבק במקרתיזם ברשות השידור. יחימוביץ' משחקת בליגת העל.

יחימוביץ' אינה מחכה לרגע האחרון. לפני חודשיים נעדרו היא וחבריה לסיעה מההצבעה על הצעת החוק של ניצן הורוביץ ממרצ, להתיר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. ההסבר: "הפיכתה של השבת ליום קדוש של קניות היא ביטוי לתרבות הצריכה שהשתלטה על חיינו. את מחיר החופש-לכאורה לנסוע ולערוך קניות בשבת - משלמים עובדים שאין להם ברירה אלא לוותר על יום החופשה השבועי שלהם עם המשפחה". זאת ועוד: "ראוי שיום השבת יהיה יום מנוחה גם עבור נהגי האוטובוס, וקצת הפוגה משאון האוטובוסים לא תזיק". ומה יעשו מעוטי היכולת, האהובים על יחימוביץ', אלה שידם אינם משגת לרכוש מכונית או לשלם למונית? כיצד יגיעו בשבת לשפת הים, או לקרוב משפחה המאושפז בקצה השני של העיר?

העמדה הרכה של יחימוביץ' בנוגע לשוויון בנטל השירות הצבאי ("חייבים להפסיק את השימוש המיותר בשפה מסכסכת, שכל מטרתה להגביר את העוינות והפילוג רק על מנת להפיק רווחים פוליטיים") הפכה אותה ליקירת הרחוב החרדי. באתר "בחדרי חרדים" נכתב לפני כמה ימים, כי "לאורך כל התקופה האחרונה, ולמרות ההסתה התקשורתית והטרנד הלאומי של 'הכה בחרדים' - טרנד ה'פראיירים' - הקפידה יחימוביץ' שלא להיגרר, והיא שבה והעבירה מסר של אחדות בעם".

המסר היה מכתב תנחומים ששלחה יו"ר העבודה לחברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מיהדות התורה על מות הרב יוסף אלישיב. יחימוביץ' הביעה את צערה על כך שלא זכתה להיפגש עם מנהיג הליטאים ולהיחשף אליו באופן אישי והוסיפה, כי פטירתו היא "מכה קשה לעם היהודי כולו". גם אם הרב היה חי עוד 102 שנה, היא לא היתה זוכה לכבוד הזה. הרב אלישיב שלל כל הידברות עם החילונים, מחשש ש"הם ישפיעו עלינו לרעה". הוא קבע, כי יחימוביץ' ומחללי שבת כמוה הם הגורם להתפשטות מחלת הסרטן. הוא הורה לביטאון החרדי "יתד נאמן" לפרסם הבהרה, ולפיה מודעה של עמותת "צו פיוס" פורסמה בטעות.

חיפוש של המונח "אריאל" באתר המטופח של יחימוביץ' ובבלוג שלה לא העלה שמץ של ביקורת פוליטית על שדרוג המרכז האוניברסיטאי, הנמצא בלב השטחים הכבושים. אולי זכרה, כי בביקורה שם בסוף 2009 אמרה, ש"אריאל היא עיר בישראל שהוקמה על ידי כל ממשלות ישראל לדורותיהן" והוסיפה: "אי אפשר לשחק משחק כפול, ולהגיד מצד אחד שמדובר בעיר שהקמנו והיא לגיטימית, אבל מצד שני להעניש אותה ולא לתת לה הכרה אוניברסיטאית. הכול תלוי בקריטריונים אקדמיים ותו לא".

כדי שלא להרגיז מצביעים פוטנציאלים מהימין לא יצרה יו"ר העבודה קשר עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. לא תתפסו אותה בביקורת על דעיכת התהליך המדיני, על הזרמת הכספים להתנחלויות ועל התנכלויות של המתנחלים לפלסטינים. נראה כי בפוליטיקה החדשה, כמו בישנה, לא צריך להיות צודק, צריך להיות נכלולי.

הטור המלא של עדי אלדר, פורסם באתר עיתון הארץ.

עודכן לאחרונה ב- שלישי, 07 אוגוסט 2012 12:10
 
הודעות: לפני 5 שנים, 3 חודשים על ידי ינון יהל #8147
אחזור פעם נוספת: כאשר מצטרפת העבודה לממשלה אותה
היא אינה מרכיבה, היא נטמעת בה, נעלמת ונאלמת.
ב-1984 עת יחסי הכוחות היו שווים, יכול היה שמעון פרס
להשפיע רבות וכך היה. כמובן שכך היה גם ב-1992, עת הרכיב רבין
את הטובה בממשלות שהיו כאן. כל אימת שהעבודה הצטרפה כמפלגה נגררת, היא הפכה לסרח עודף נלעג. תיטיב שלי להשאר באופוזיציה במקרה שכזה. הערכתי הריאלית היא כמובן, שאם תוזמן, היא תשחק אותה קשה להשגה, ולבסוף תחפץ ותעתר כמובן, לדאבוני ולא רק שלי.

אך כל אלה היפותיזות וספוקלציות, כאשר על הפרק, מה שהניחו בפנינו שני בוגרי הסיירת. = כאילו לא ניתן לחיות עם מעצמה גרעינית נוספת באיזור. גם אילו ניתן (וניתן!) - שטיפת המוח שעוברים אנו הסירה זה מזמן את האופציה השפויה הזו.

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר