עמוד הבית מאמרים פקידי האוצר בוידוי: השתלטנו על המדינה
 

פקידי האוצר בוידוי: השתלטנו על המדינה

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הפרולטר {אסף הלחמי}    שני, 02 יולי 2012 13:43
Share

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר וחבר בוועדת טרכטנברג, מציג גילוי לב נדיר בקרב אנשי דיקטטורת משרד האוצר (בהווה ובעבר) ולמעשה מתאר את מה שאתר הבמה הרעיונית כינה עוד ב-2007 בשם "עריצות הפקידות" - התנערות הממשלה מהאחריות לאזרחים ובשמה של מדיניות תקציב קמוצה.

"מאז 1985, לאחר תוכנית הייצוב, אנו פקידי האוצר השתלטנו על המדינה. למה? משום שהתוכנית הצליחה כל כך. האינפלציה ירדה מ־400% ל־20%. הצלחנו ליצור התייעלות של כל המשק. ואז הכנסת החליטה על חוק ההסדרים. קיבלנו סמכויות לא רק בתקציב, אלא גם בחקיקה וברפורמות ... אבל עם השנים קרה תהליך בעייתי. האוצר לאט לאט הגדיל את הסמכויות שלו במשרדי הממשלה עד שכל שינוי מחייב את האישור של האוצר; במקביל, האוצר איבד את האמון שלו בשרים וביכולתם לרסן את ההוצאות. כך נוצר פיצול של האחריות ושל הסמכויות.

... מה שקרה בשריפה בכרמל זה סימפטום של התהליך הזה. לא האוצר אשם ולא השר הספציפי. ואם כולם אחראים, אז אף אחד אינו אחראי. זו דרך ללא מוצא. כך גם בתחומים אחרים. מי אחראי למשבר המים שהיה כאן - האוצר? משרד התשתיות? מי אחראי לזה שיש סיכוי שלא יהיה לנו חשמל בקיץ? האוצר? חברת החשמל? מי אחראי לזה שאין מספיק מיטות אשפוז? שר הבריאות? האוצר?

... פיצול האחריות והסמכות גורם לכך שבסוף היום אין אחראי ולא ברור איך המערכת מתפקדת ... כלומר, זה ברור לגמרי. בכל שנה יש דיון בכמה שינויים קטנים שצריך לעשות. רוב השרים לא נכנסים לדיון על סדרי העדיפויות הגדולים של המשרדים האחרים. אם הם רוצים רפורמה הם פשוט הולכים לאוצר ודורשים עוד כסף. האוצר נהפך למנהל סעיפי תקציב, והאחריות על כל תחום אינה ברורה.

לכן, מתוך החלטה, השרים בישראל נהפכו ללוביסטים. הם בכלל לא רוצים להשפיע על התקציב של עצמם. הם רק אומרים שהם רוצים. זו ברית של שוטים. רוצים לתת להם יותר סמכויות, והם לא רוצים. כי עם הסמכות באה האחריות ופתאום צריך להגיד לאנשים מה לעשות וזה לא פשוט.

מציאות זו גם מנוונת את המערכות המקצועיות במשרדים. בישראל אין בעיה של איכות בשירות הציבורי. יש לנו מומחים מעולים בכל תחום. ברווחה, בבריאות, בכל משרד. הם מצוינים, אך הם מתנוונים. כי בסופו של דבר הם נהפכו, כמו השרים שלהם, למעין לוביסטים.

האבסורד הזה מתבטא גם ברפורמות. למה האוצר צריך להוביל רפורמה בחשמל, במים? למה האוצר צריך לרכז את ההפרטות? כל משרד בנפרד היה צריך לבצע את זה, לא האוצר. זה בדיוק מה שקרה בכיבוי האש. האוצר הוביל את ההתייעלות וקבע התניות תקציביות, אבל מי שהיה צריך להוביל את זה הוא משרד הפנים. אם משרד הפנים לא עוסק בהתייעלות, אז במה הוא עוסק? אז הם לא לוקחים אחריות. זה מצב שנוח לכולם. צריך לשבור את התהליך. אחרת, הפיצול של האחריות פירושו שאני כבר חוזה את כל ועדות החקירה העתידיות בכל תחום ואת התוצאות שלהן".

גבאי גם מציע מתווה פתרון:  "אני מציע לעבור בהדרגה למודל הבריטי, שבו כל משרד מנהל את התקציב שלו באופן עצמאי לאחר שקבע את המסגרת מול האוצר. אפשר לשבור את המעגל בכך שהממשלה תגדיר את האחריות ואת הסמכות של המנכ"לים באופן ברור. השרים ייאבקו על התוספות, והמנכ"לים ינהלו. זה לא קשור לשיטה הפוליטית שלנו. גם באנגליה השרים הם פוליטיקאים ולא פקידים. למעשה, זה עובד טוב במרבית מדינות אירופה. רק בישראל השיטה היא אחרת.

צריך מישהו אמיץ מספיק כדי להוביל את זה. זה משהו שרק ראש הממשלה יכול לעשות. גם האוצר רוצה בכך".

הדברים, מובאים מתוך ראיון שקיים עם יורם גבאי העיתונאי שאול אמסטרדמסקי ופורסם באתר כלכליסט (ההדגשות, הנן תוספת של מחבר מאמר זה) ותודה לסתיו שפיר @StavShaffir על ההפניה.

עודכן לאחרונה ב- שני, 02 יולי 2012 13:57
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

באנר