עמוד הבית מאמרים הערות לחוקת העבודה
 

הערות לחוקת העבודה

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
דודו פדות    שני, 29 יוני 2009 19:52
Share

לכבוד: השר שלום שמחון – יו"ר הועדה לענייני מפלגה

הנדון: חוקת העבודה – טיוטא מיום 15.5.09

כללי

  1. חוקת המפלגה הנוכחית, היא תוצר שנבנה בהדרגה מאז 1930 מקיפה ביותר וכוללת את הקשת הרחבה של כל חיי המפלגה שהיתה והינה עד היום סמל למפלגה דמוקרטית. על בסיס חוקה זו חוקק חוק המפלגות תשנ"ב 1992.
  2. החוקה בנויה משני נדבכים:
    1. האמנה (מצע העבודה) שנחתמה ב 1968 ( עלית יהודי ברה"מ מטלה מרכזית לעתיד..)
    2. חוקת היסוד נחתמה ב 1998 ( חתומים -אהוד ברק יו"ר העבודה, פרופסור ליבאי ורענן כהן) לחלוטין לא ארכאי כהצגת הנושא בפני הלשכה ע"י יו"ר ועדת חוקה הנוכחי פרופסור שיטרית, ראוי לדייק!
  3. טיוטת החוקה המוצעת אינה מקיפה את כלל הסוגיות שבהם עוסקת מפלגה דמוקרטית ורצופה במתן פרשנות לועדת החוקה כולל כתיבת תקנונים משלמים כמעט לכל דבר ועניין. החוקה, לכאורה, מתמקדת בעיקר על פי תפיסת המציע.
  4. האמנה ללא ספק חייבת לעבור שינויי מהותי, בכל זאת עברו 41 שנים מאז מלחמת ששת הימים
  5. בחוקה יש להכניס שינויים מתחיבים לאור מצבה הנוכחי של העבודה ( מפלגה רביעית בגודלה ).ויש יותר משני מפלגות שלטון כפי שהיה בעבר.

אבקש לאפשר לי להציג הערותיי בפני הועדה (אני לא חבר בועדה). להלן הערותיי:

מוסדות

סעיף 2 א'-ב' – ממליץ לאחד את המרכז והועידה, ממילא הם בדיוק אותם נבחרים ואין טעם בבילבולת, ניתן לקבוע כי מספר נושאים לשינוי בחוקה יחייבו רוב מיוחד דהיינו לפחות 51% מגודל חברי הועידה / מרכז ולא רוב מקרי ובכך יהיה יחוד. שם חדש מוצע "המועצה".

מזכ"ל

סעיף 2 ו' –מזכ"ל אינו רק ראשי תיבות של המזכיר הכללי, מטבע לשון זו משמש את המפלגה כ- 80 שנה ומגלמת בתוכה קשת רחבה של סמכיות. להזכירכם עד 1977 היה רק מזכ"ל (ליו"ר לא היו סמכויות נהוליות ) פעמיים בעשור האחרון היו"ר התפטר ונותר רק מזכ"ל ולכן אם רוצים לבטל תפקיד זה יש לבטלו מהיסוד דהיינו אין אזכור ל"מזכ"ל" במקום זה יבוא "מנכ"ל"או יו"ר מטה או כל שם המצביע על ניהול .

יו"ר העבודה

סעיף 29 ה' –ליו"ר העבודה בחוקה המוצעת סמכויות רחבות מאוד, ואיני מציע לערוך בהם שינויים . יחד עם זאת, על החוקה לתת את הדעת מי מקבל את סמכויותיו , באופן זמני, אם מסיבות כלשהן נבצר ממנו למלא את התפקיד (כולל מצב התפטרות),על פי המוצע למעשה לא תהיה הסמכות בידי המפלגה לבצע דבר (אין לאף אחד הסמכות לכנס מוסדות ולנהל את הישיבה). לדעתי גם אין לתלות זאת ביו"ר ועדת חוקה , ולכן לקבוע בחוקה את ההסדרים ולוח הזמנים לבחירת יו"ר קבוע או זמני. (הדבר נכון גם לגבי יו"ר המוסדות האחרים, להם יש לקבוע מראש מ"מ בעת בחירת חברי המוסד)

חברות במפלגה

  1. יש לאשר מיידית תקנון חברות מעודכן אחרת הכל פרוץ או לחילופין להודיע כי התקנון הקיים, על כל המשתמע, תקף עד אישור תקנון חדש.
  2. יש לחייב תשלום שנתיים מראש, דהיינו חידוש חברות יעשה פעם בשנתיים.
  3. התוכנה הנוכחית לניהול המפקד חייבת עדכון , לדוגמא אין לנו כרגע את "יום ההתפקדות" המשמעות לא "יודעים" לספור 25 חודש במדויק כמו כן יש לקבוע "יום קובע" ממתי נכנס לתוקף התקנון החדש וכי כל מי שהתפקד לפני "היום הקובע" הפז"מ לא יחול לגביו.

סעיף 8

  1. חבר מפלגה הוא מי שעומד בקריטריונים הנדרשים ע"י המדינה והתפקד למפלגת העבודה . מרגע אשור התפקדותו הוא חבר מפלגה.
  2. אם חלים עליו סיגים של פז"מ למשל, יש לציין זאת בפירוש גם בסעיף 8. (למרות שזה מופיע בסעיף 9).
  3. הסמכות לקיצור פז"מ לדעתי יש להטיל זאת על ועדה ולא על יחיד (שעשוי להתמודד מול אותו "נפסל"/"מאושר") הועדה יכולה להיות ועדת מפקד של הלשכה או מליאת הלשכה.
  4. ד' – ה' סעיפים אלה יש לאחדם שלא תהיה סתירה ביניהם.

סעיף 11 – חברות במפלגה

  1. מאחר וכולם מחויבים לשלם בהוראת קבע לבנק או בכרטיס אשראי יש לקבוע כי לא ישלחו הודעות חידוש חברות והיא תעשה אוטומטית כל ינואר מדי שנה, המפלגה לא תעמוד בהודעות חידוש ובמעקב אחריהן מחוסר משאבים (כבר 3 שנים לא יצאו הודעות חידוש למשלמים בצ'קים).הודעות ישלחו רק בדוא"ל לכל מי שיעביר למנהל החברות את כתובתו.

הועידה – סעיפים 14,19

ממליץ,כאמור לקבוע את המרכז והועידה כגוף אחד ולתת לו שם אחר (גם כך אין בציבור "שם טוב" למושג "מרכז").

סעיף 18 א' – יש לקבוע כי חברי הלשכה , שלא נבחרו גם כצירי הועידה ישמשו כצירי ועידה בתוקף תפקידם וכל עוד הם חברי לשכה. המשמעות עד בחירת הועידה כל חברי הלשכה יהיו צירי ועידה לאחר בחירת לשכה חדשה הנבחרת למעשה ע"י הועידה, מי שלא יבחר ללשכה יחדול מלהיות ציר בועידה.

סעיף 19 ב' – הלשכה תשמש כועדה מכינה / מתמדת לועידה.

סעיף 19 ג- במקום "לא לפני חלוף" יבוא, עד 35 יום וכו'.

סעיף 22 ז' (מרכז)

ממליץ להעביר את אשור התקנונים ללשכה/מרכז – מראש. אחרת לכל דבר ונושא יש לכנס את הועידה. (למרות הכתוב בסעיף 23).

סעיף 24

ממליץ לקבוע מראש את ועדות המרכז/ועידה ולהגביל את גודלן ללא יותר מ 101 חברים כולם חברי הועידה ולבטל את ועדות הלשכה, (מלבד שניים) אין טעם בכפילות , כמו כן יש לקבוע הוראות מעבר מתי מתבטלות הועדות הקיימות.

סעיף 25

מאחר והמרכז / עידה מתכנסת פעמיים בשנה, ראוי שהכינוס יאורגן (תכנים – לא רק ארגון האולם) בצורה נאותה כולל זימון בכתב / דוא"ל עם סדר יום , חומר לעיון וכיו"ב, ולכן יש לקבוע כי ישיבה סדורה מהמניין תעשה בהתראה סבירה של 10 ימים מראש, ממילא הסמכות נתונה בידי היו"ר לזימון בפרק זמן מינימלי (??) לישיבה דחופה שלא מהמניין.

סעיף 26- לשכה

26 ב' – תשמש כועדה מכינה / מתמדת.

26 ז' – מציע שהלשכה תבחר בועדת בחירות אד – הוק ולא ועדה קבועה שתבצע את כל הבחירות ,לבטל את סעיף 27 ז'.

27 ד' – בחירת נציגי המחוזות – חייבת להיות מבוססת על נוסחה הקבועה בחוקה כמו כן קביעת המחוזות (ממליץ מפת הפריימריס) מתן רק 40 חברי לשכה לבחירה במחוזות זהו מספר קטן מדי יש להגדילו לפחות ל 60 ע"ח הרשימה המרכזית.

28 א' – יש להגדיר יותר במדוייק מה זה "סביר" ומה זאת "התראה קצרה".


סעיף 29 – ועדות לשכה

ממליץ על 2 ועדות קבועות בלבד:

  1. הועדה לענייני מפלגה.

  2. ועדת מפקד וחברות.

ולקבוע בתקנון את סמכויותיהם.

יתר הועדות - ממליץ שיהיו ועדות מרכז / ועידה כך ראוי.

סעיף 32 – מזכירות לשכה

מזכירות הלשכה מונה למעשה 4 חברים + 3 "אפשריים" ולכן יש לקבוע כל עוד לא נוספו השלושה ליו"ר יש קול כפול.

או לחילופין מציע שהמזכ"ל שהוא בעצם פקיד ממונה לא יהיה בעל זכות הצבעה.

סעיפים 27-41 – מזכ"ל המפלגה

ממליץ

    1. יקרא מנכ"ל המפלגה או יו"ר מטה המפלגה.

    2. יבחר ע"י מזכירות הלשכה (ולכן אינו יכול להיות חבר בעל זכות הצבעה במזכירות) יהיה כפוף אליה ויפעל לפי הנחיותיה.

    3. יחתם עימו הסכם עבודה.

אין לדעתי מקום לפרט מעבר לכך , בהסכם העבודה ניתן לציין כל מה שצריך.

ועדת חוקה

סעיף 42 א' – ראוי לקבוע מראש גם מ"מ.

סעיף 42 ג' – אחד מהשלוש יהיה יו"ר ועדת חוקה או מ"מ.

סעיף 43 – להוסיף "וזאת עד לתיקון החוקה באופן קבוע או בהוראת שעה ע"י מרכז/ועידה במושב הקרוב".

בית הדין

סעיף 46 - ממליץ שימנה לפחות 21 חברים (5 זה מעט מדי קשה יהיה להרכיב מותבים).

כללי

  1. לקבוע האם הם העובדים בשכר / הוצאות או - מתנדבים

  2. ועדת חוקה - על פי טיוטת החוקה מהווה את האינסטנציה הבכירה במפלגה (אחרי המרכז/ועידה) – זה מה שנובע מתוך הטיוטא!.

סעיף 66 אגרה - בעבר הנושא נפסל, נדמה לי בהתנגדות רשם המפלגות ראוי לבדוק סוגיה זו (אגרה), אם בכל זאת תשלום אגרה יש לקבוע מראש ובחוקה את תעריפי האגרה ודרך התשלום.

סעיף זה בניסוח אחר הופיע גם בחוקה הקיימת סעיף 40.

בחירת יו"ר המפלגה

סעיף 80 – ישנן 2 אפשרויות הגיוניות, סבירות העומדות גם במבחן ההגינות:

  1. פריימריס ע"י כל חברי המפלגה או לחילופין :-

  2. פריימריס ע"י צירי הועידה בלבד.

מועצות הסניפים לא "נבחרו" על בסיס נוסחה, כל שהוביל את המפלגה היה הרצון שיהיו בכל מקום מועצות סניפים מבלי לתת את הדעת לגובה תרומתם לעבודה בבחירות לכנסת, ראוי לציין כי מעל ל90% מחברי מועצות הסניפים כלל לא נבחרו היו "ברשימה מוסכמת" הפרופורציות יהיו בלתי סבירות.

הערה: בדקתי זאת בעבר לצערי מחוסר מחשב פעיל במפלגה אין ביכולתי לעגן זאת בנתונים אמפריים.

בחירת סיעת העבודה לכנסת

  1. ממליץ להשאיר את הפריימריס בשינוי אחד בלבד יהיו בחירות מקדימות (פריימריס) לחברי הכנסת וליו"ר בו זמנית , מי שייבחר ראשון ברשימה הארצית יהיה יו"ר המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה.

סעיף 81- יש לקבוע מראש באיזה מקומות בכל עשירייה משוריינים מועמדי היו"ר.

שיטת הבחירות המוצעות

  1. כלל החברים – ממליץ בתיקון המוצע על ידי.

  2. פאנל וכו' – בזבוז משאבים, זמן וכסף.

המוסד לביקורת - מסעיף 82

    1. המוסד חייב, לדעתי, להיות מורכב מלפחות 5 חברים שיבחרו ע"י המרכז/ועידה (כמו בית הדין או ועדת החוקה).

    2. מבקר הפנים – יהיה כפוף למוסד לביקורת וייבחר על ידה (אם שכיר או מתנדב).

מגזרים – סעיף 86

יש להפריד ולהגדיר בין מגזרים שהם סטטוטורים לבין חוגים רעיוניים וארגונים.

יש לקבוע סידרי בחירות וכיו' לגופים הסטטוטורים.

החוגים אינם מחויבים בבחירת יו"ר ו/או מוסד כלשהו.


ייצוג המפלגה בגופים חיצוניים – סעיף 88

סעיף 88 – צריך "ערימה של תקנונים" בלי שום הנחיות מקדימות , ראוי היה לכתוב מספר הנחיות מקדימות לגבי כל אחד מהגופים (בעבר יוחדו לכך עמודים רבים).

סעיף 98

יש להוסיף "כולל הודעה בדבר חידוש חברות".

סעיף 99

זימון בהול – למרות זאת יש לקבוע פז"מ מינימלי.

סעיף 101

"בהעדר מזכ"ל" לא ברור. למזכ"ל על פי החוקה המוצעת אין סמכות למנות איש.

סעיף 106 –הוראת מעבר

סעיף 106 ב' – יש לקבוע כי עד שלא מותקן תקנון חדש התקנון הישן בתוקף.

סעיף 106 ג' – זה צריך להיות נכון גם לגבי ועדת חוקה על מנת להתחיל למנות את הקדנציה (להוציא היו"ר כולם נבחרו לפני מספר שנים).

הערות נוספות

  1. יש לכתוב או לאשרר את אמנת היסוד. אמנה זו מועברת לרשם המפלגות.

  2. משאל – ראוי להשאיר סעיף זה – 218 בחוקה הקיימת.

  3. אבטחת ייצוג מינימלי – סעיף 210 לחוקה הקיימת ראוי שיופיע ויוגדר מחדש.

  4. בפרק/סעיף – בחירת הסיעה – ראוי לציין מהם אזורי הבחירה ושיטת השידרוג ביניהם (סעיף 147 בחוקה הקיימת) או לחילופים לבטל את המחוזות לפריימריס.

  5. צריך להבדיל בין 3 סוגי התארגנויות מפלגתיות ארציות:

    1. גופים סטטוטורים (חברות,ותיקים,צעירים)

    2. ארגונים – כגון סטודנטים, עולים וכו'...

    3. חוגים רעיוניים

  6. כל נושא הסניף והמחוז – מוזכר בין השורות בלבד או אפשר שלא יעוגנו בחוקה או לחילופין יבוטלו. בחוקה הקיימת מיוחד לנושא פרק שלם.
  7. כפל תפקידים – סעיף 90 בחוקה הקיימת – לא מוזכר כלל למרות שלפי מיטב זכרוני , הייתה בנושא חקיקה בכנסת.


בברכה,

דודו פדות

ראש צוות מזכ"ל

ציר הועידה השמינית

עותקים:

ח"כ אהוד ברק – שר הבטחון ויו"ר העבודה

עו"ד פר' שמעון שיטרית – יו"ר ועדת חוקה

עו"ד חיים כהן – היועץ המשפטי של העבודה

 
Comments (1)
1 שני, 29 יוני 2009 19:56
הפרולטר {אסף הלחמי}
הערותיו של דודו מבוססות על ניסיון רב שנים במערכת פנימה ומבט על הדקויות וההבטים החשובים באמת.

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר