עמוד הבית מאמרים דברי הסבר להערות על הצעת החוקה
 

דברי הסבר להערות על הצעת החוקה

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
רפאל בן שושן    רביעי, 17 יוני 2009 13:51
Share
"An elective despotism was not the government we fought for; but one which should not only be founded on free principles but in which the powers of government should be so divided and balances among several bodies of magistracy, as that no one could transcend their legal limits, without being effectively checked and restrained by the others" Thomas Jefferson

"עריצות נבחרת אינה סוג של ממשל עליו נלחמנו; לא רק שהממשל חייב להתבסס על עקרונות החופש אלא שסמכויות הממשל חייבים להיות מפוצלים בין מרכיבי הממשל השונים, כך שאף אחד (מבין מרכיבי הממשל), לא יוכל להתנכר לגבולותיו החוקיים, מבלי שייבלם וירוסן ביעילות על ידי המרכיבים האחרים" (טומס ג'פרסון).

חוקה צריכה לטפל בשלושה מרכיבים:

  1. על מי חלה החוקה

  2. מה המוסדות שהיא מגדירה ומה סמכויותיהם.

  3. איך נבחרים בעלי התפקידים במוסדות ומה סמכויותיהם.

 

  1. על מי חלה החוקה במקרה שלנו פשוט – היא חלה על האנשים שמרצונם מצטרפים למפלגה. המפלגה היא גוף וולונטארי וכלליה חלים רק על המצטרפים אליה.

 

  1. הנושא השני מוגדר בחוקה – המוסדות הם:

הועידה, המרכז, הלשכה, מזכירות הלשכה, יו"ר המפלגה, מזכ"ל המפלגה, ועדת החוקה, בית הדין של המפלגה, המוסד לביקורת, הסניפים-המחוזות והמגזרים.

מתברר שבחוקה המוצעת סמכויות היו"ר מקנים שליטה רחבה על כל המוסדות כמעט. נעבור מוסד מוסד:

ועידה:

  1. 30% מחברי הוועידה אינם נבחרים אלא ממונים ע"י וועדה שהיו"ר שלה הוא יו"ר המפלגה. מכיוון שאין קריטריונים לבחירת 600 הצירים הנוספים, ואין קריטריונים לבחירת חברי הוועדה הממנה את הצירים, סביר להניח שמירב הצירים יהיו מזוהים עם דרכו, מדיניותו והעדפותיו של היו"ר. המשמעות המעשית היא שמספיק להביא לבחירת 20-25% מצירי הוועידה המזוהים עם דרכיו ומגמותיו של היו"ר כדי לייצור רוב מוצק בוועידה למוסד היו"ר.

  1. היו"ר יכול בכל עת לכנס הוועידה בהתראה של 14 יום. מכיוון שהוועידה היא הגוף הסוברני העליון של המפלגה, יו"ר המפלגה יכול על דעת עצמו לזמן כנס וועידה ולהציע החלטות מרחיקות לכת כמו הצטרפות המפלגה לגוף אחר (סעיף 15-ג בחוקה), מבלי שהנושא עבר דיון בוועדה של המפלגה, במזכירות, בלשכה או במרכז.

  1. חברי הלשכה הרוצים להעלות לדיון נושא מרכזי חייבים לרכז 700 חתימות של חברים. משמעות הדבר שלא ניתן לזמן שום כינוס של וועידה שאינו על פי יוזמת היו"ר.

  1. ניהול ישיבת הוועידה בידי היו"ר. מכיוון שהוועידה מורכבת מ- 2200 צירים, מספר החברים שביכולתם להגיע לידי ביטוי בוועידה הוא מצומצם ביותר (כ-1% לכל היותר). בחירת הדוברים היא כולה בידי יו"ר המפלגה.

המרכז

לפי ההצעה הוועידה והמרכז מורכבים מאותם צירים. אין שום טעם לקיים מרכז שהוא וועידה, וועידה שהיא מרכז. בשני המקרים לא ניתן לקיים דיונים משמעותיים מעצם גודל הגוף המחליט. כל הגופים שהמרכז בוחר ייבחרו על פי הצעת יו"ר המפלגה או מזכירות המפלגה ולכן קיים סיכון ממשי שכל המוסדות שהמרכז בוחר (לשכת המפלגה, ועדת החוקה, ועדות המרכז) יהיו כולם מטעם.

המרכז מוזמן לישיבות מן המניין, לפחות 48 שעות מראש (כמו הישיבות שאינו מן המניין). תוך 48 שעות, כאשר סדר היום לא מועבר לצירים, אלא ביום כינוס המרכז/וועידה, לא ניתן לקיים כל דיון רציני והחלטה שקולה. בהעדר סמכות מעשית של המרכז לדון, החלטותיו הן אישור החלטות היו"ר.

כינוס חירום של המרכז שלא ע"י יו"ר המפלגה דורש חתימת 25% מהצירים. מעשית זוהי חסימה בפני הצירים ליזום דיון / החלטה בתוך המוסד.

ישיבות המרכז ינוהלו ע"י יו"ר המפלגה, משמע שוב שיש סכנה של חד גוניות של הדוברים ולבטח חסימה הצירים מלהתבטא במרכז. ידברו, קבוע, כל החברים שיש להם בולטות נוכחית (ח"כ, ראשי ערים, נבחרי ההסתדרות...). זהו מתכון להשתלטות על המפלגה של חבורה קטנה בעלת אינטרסים מובהקים שלא בהכרח מתיישבים עם אינטרסי המפלגה והתנועה לאורך זמן.

המרכז המוצע, חוץ מהאימפוטנטיות הנוהלית (הנהפכת לאימפוטנטיות מהותית) אין בידיו שום סמכות שתאזן, את ה"נוכחות" הדורסנית של מוסד היו"ר. לכן הצעתי שהמזכ"ל ייבחר ע"י המרכז, שהמזכ"ל ינהל את דיוני המרכז, שהמרכז יצומצם לגוף המורכב מ-400 חברים, שהמרכז דן בהחלטות וועדות המפלגה במועדים קבועים, שהחלטות המרכז כנגזרות מהצעות הוועדות יחייבו שליחי המפלגה בכל המוסדות להם נבחרו (כנסת, הסתדרות, רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים, הופעות בתקשורת ועוד). כמו כן התקציב השוטף של המפלגה ותקציבי הבחירות למיניהם יידונו בוועדת התקציב שתיבחר על ידי המרכז. מסקנות הדיונים של וועדה זו יהיו שקופים לחברי המרכז. כמו כן המרכז יבחר וועדת אתיקה למפלגה. וועדה זו תעקוב אחרי עבודת שליחי המפלגה ובסמכותה להפיץ מסקנותיה לחברי המרכז וחברי הוועידה.

הלשכה

מנהלת את חיי המפלגה השוטפים. אך החוקה נותנת לגוף "ביצועי" זה סמכות הכנת דיוני הוועידה. זה אומר שלוועידה אין וועדה מתמדת יותר. הגוף הסוברני משיל את הסוברניות מעצמו. לא יכול להיות שהלשכה תכתיב ותנהל סדר היום של הוועידה. לוועידה חייבת להיות וועדה מתמדת הנמצאת בקשר עם צירי הוועידה, מכינה את דיוניה, מעלה החלטות, בהתאם לשיקול דעתה, שנדונו בוועדות המפלגה ו/או במרכז. מזכירות המפלגה מעבירה נושאים לדיון לוועדה המתמדת ואלה

חייבים לעלות לדיון על יד נושאים אחרים שהוועדה המתמדת תחליט עליהם.

הרכב הלשכה120 חברים מהם 40 נציגי סניפים, 30-35 בעלי תפקידים בהווה ובעבר, 12 נבחרים על פי הצעת היו"ר כך שבסה"כ התפקיד היחידי הקונקרטי שיש לוועידה הוא לבחור כ- 30 חברי לשכה. ברמה של אינפורמציה מוגבלת על המועמדים, חוסר האמצעים וחוסר יכולת השפעה הבחירה הזו חסרת משמעות דמוקראטית.

הצעתי היא שכל חברי הלשכה ייבחרו ע"י המרכז (המורכב מ- 400 צירים), כולל בעלי התפקידים (למעט יו"ר המפלגה, מזכ"ל המפלגה, נשיא הוועידה ומזכ"ל ההסתדרות אם הוא מאנ"ש)) ונציגי המחוזות בבחירות ישירות, אישיות וחשאיות. בעלי תפקידים שלא ייבחרו או שלא ירצו להשתתף בבחירות, יוזמנו לישיבות הלשכה כחברים בעלי זכויות מלאות למעט זכות הצבעה.

יו"ר הלשכה הוא יו"ר המפלגה. זה נכון ובמקום אם יו"ר המפלגה אינו יו"ר הוועידה ויו"ר המרכז.

אין טעם להקים וועדות לשכה בנפרד מוועדות מרכז או וועדות וועידה. צריך להקים וועדות למפלגה תקפות עבור שלושת המוסדות.

מזכירות הלשכה

זהו המוסד הביצועי העליון והיא זרוע העבודה של יו"ר המפלגה. להערכתי על יו"ר הוועידה או נשיא הוועידה להצטרף כחבר בזכויות מלאות למזכירות הלשכה/מפלגה.

יו"ר המפלגה

הסמכות הניתנת ליו"ר המפלגה, להציע בכל עת החלטה לכל מוסד בכל עת, לרבות במהלך הדיון עצמו, היא מרחיקת לכת. אם החוקה מדגישה את הסמכות הזו של היו"ר משמע שלשאר החברים במוסדות אין זכות זהה. מכאן שהחלטות מרכזיות יכולות להתקבל על פי רוב מקרי, מבלי שיתקיים דיון משמעותי ומבלי שחברי המוסדות יוכלו להגיש הצעות משלהם או הצעות חלופיות.

הצעתי היא שכל הצעות ההללטה יוגשו למוסד המפלגתי המתאים, כולל ההנמקות, לפני כינוס המוסד. מוצע גם להקים ועדה של 3 חברים המורכבת מיו"ר המפלגה, יו"ר המוסד האמור לקבל ההחלטה וחבר לשכה שלישי קבוע. תפקידה לגבש ההצעות המוצעות להחלטה לקראת ההצבעה במקרה של ריבוי הצעות.

החוקה לא מפרטת את הרכבה ובחירתה של ועדת הבחירות. ועדת הבחירות חייבת להיות נייטרלית מבחינה פוליטית. לכן יו"ר ועדת הבחירות יהיה המזכ"ל בתנאי שהמזכ"ל אינו מתמודד לתפקיד ממלכתי כלשהו בעת כהונתו. המזכ"ל מציע למרכז את הרכב ועדת הבחירות בהתייעצות עם יו"ר המפלגה.

מזכ"ל המפלגה

המזכ"ל ממלא את כל התפקידים הרשומים בסעיף 37 של החוקה המוצעת למעט הכנה, ניהול והבאת תקציב המפלגה ותקציבי הבחירות לאישור בפני המרכז.

מועדי בחירות

יש לאחד את מועדי בחירת המוסדות וממלא התפקידים. את המוסדות הפוליטיים המרכזיים יש לבחור לקראת הבחירות הכלליות, לצורכי הכנת המפלגה לבחירות. מוסדות אלה הם וועידה, מרכז, לשכה, מזכירות המפלג ויו"ר המפלגה. מיד לאחר הבחירות ייבחרו מוסדות הניהול השוטף של המפלגה והם מזכ"ל המפלגה, ועדת החוקה, בית הדין של המפלגה, ועדת ביקורת וועדות המפלגה. הפרדת מועדי הבחירות לפני ואחרי הבחירות הכלליות מבטיחה שינוי והמשכיות ומונעת מיוריזציה מקרית.

בית הדין של המפלגה

צריך להבטיח את עצמאותו של בית הדין. לכן מוצע שחבר בבית הדין ייבחר לשמונה שנים ולא יותר. חצי מחברי בית הדין ייבחרו אחת ל-4 שנים. חברי בית הדין מוצעים לבחירה ע"י מזכירות המפלגה ללשכת המפלגה או ע"י חתימתם של 40 חברים הלשכה הממליצים על מועמדים.

בחירת מועמדי המפלגה לכנסת

הפריימריז הוכיחו את עצמן בכך שנבחרת ראויה יוצאת מהקלפי. מצד אחר הם פוגמים במושג השליחות של הנבחר שאינו רואה את עצמו כפוף או מחוייב למוסדות המפלגה. לכן ההצעה של החוקה, שפנל ייבחר בפריימריז והדירוג בין המועמדים ייערך בוועידה יש בה מן ההיגיון. הצעתי היא להפוך את היוצרות. הוועידה תבחר פנל של 30 חברים שיתמודדו בפריימריז על דירוגם. כך יישמרו העדפותיו של הגוף הבוחר, משמע כלל ציבור החברים במפלגה. מצד שני הנבחרים יודעים שהם שליחים של המפלגה ולא שליחי עצמם. הוועידה תוכל למנוע בחירתם החוזרת אם התנהגותם פוגעת בתדמית או באינטרסים של המפלגה.

כללית

התיקונים המוצעים באים להבטיח איזון בין הסמכויות של המוסדות השונים. חוקה טובה מונעת הגמוניה של מוסד כלשהו בחיי המפלגה. מוסדות עצמאיים ובעלי סמכויות מאזנות יבטיחו חופש הדיבור, חירות המחשבה, עצמאות ההתארגנות. אלה תנאים חיוניים אם רוצים לצאת לציבור הרחב ולשכנעו בעמדותיה של המפלגה ובאיכות הנהגתה.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 17 יוני 2009 13:51
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה
באנר

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר