עמוד הבית מאמרים שלי יחימוביץ' ומפלגת העבודה - האם מדובר ב"השתלטות עויינת" ?
 

שלי יחימוביץ' ומפלגת העבודה - האם מדובר ב"השתלטות עויינת" ?

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
עמנואל שחף    שני, 16 ינואר 2012 23:09
Share

קליטתה של שלי יחימוביץ' כיו"ר במפלגת העבודה מלווה בקשיים לא מבוטלים וניתן בהחלט לפרש את התנהלותה מול הממסד של המפלגה כ"השתלטות עויינת". אין זה סוד שהממסד ברובו הגדול תמך בבוזי הרצוג בסיבוב הבחירות הראשון, איש מוכשר ונוח לבריות. בחירתה של שלי יחימוביץ' לתפקיד יו"ר די טרפה לממסד את הקלפים. ניצחונה הברור בהתמודדות (ברוב מובהק של 3,500 קולות) יחד עם יכולתה המוכחת לגייס כוחות חדשים, צעירים יותר למפלגה שכנעו רבים בממסד להביע נכונות לשתף פעולה עם היו"ר החדשה ולתת לה צ'נס של ממש. כך אכן קרה והרוב הגדול של העסקנים תומכי בוז'י התגייסו למאמץ של שלי לשקם את המפלגה.

בינתיים מתחילה להסתמן התפכחות מסויימת כאשר היו"ר החדשה איננה משתפת פעילים מרכזיים בכוונותיה והחלטותיה ולא מסמנת קו הסברה מרכזי וברור. היא גם לא דאגה לשלב פעילים ותיקים במקומות המעטים שנותרו במנגנון המפלגה המצומצם ובמוסדות והארגונים המקורבים ל"עבודה" אלא איישה אותם במקורבים בלבד. היא השתלטה על המפלגה אך לא השכילה, לעת עתה, לגייס את חבריה הוותקים לתמוך בה ללא סייג. יש הרואים התייחסות זו לוותיקים דווקא בחיוב כי תרומתם של האחרונים לתדמית המפלגה בעיני הציבור איננה חיובית במיוחד. יתכן שיש בזה משהו אך תרומתם של הוותיקים במערכת בחירות לא יסולא בפז. אם שלי חושבת שהציבור החדש שהיא הצליחה לגייס למפלגה ישקיע מאמצים במערכת בחירות ארצית היא ככל הנראה טועה ובגדול.

הופעותיה הרבות בתקשורת אומנם נראות טוב בסטטיסטיקה אך הפיזור הרב על מגוון נושאים, כולם בתחומים עמם היא מרגישה בנוח, אינו מאפשר למפלגה לגייס תמיכה חדשה משמעותית מבחוץ והיא אכן יורדת בסקרים. העדר נכונות היו"ר להתמודד עם נושאים חשובים בתחום יחסי החוץ וגישה רדודה לנושאים בהם היא כן מתבטאת גורמים לחוסר נחת בחוגים הולכים וגדלים במפלגה, גם בין תומכיה המובהקים. במצב בו האופוזיציה העיקרית, מפלגת קדימה, עדיין לא מאורגנת ומתקשה לתפקד, מפלגת העבודה עם שלי בראשה הייתה יכולה לצבור כוח רב לו ההתנהלות התקשורתית של היו"ר הייתה מתוכננת היטב ולא הייתה מסתפקת בגימיקים אלא מאמצת גישה אסטרטגית נגד הממשלה, לא נגד קדימה. השאלה היא עכשיו אם פעילים מרכזיים יוכלו לשכנע אותה לוותר על ההתנהלות הטקטית הלא יעילה וללכת על קו אסטרטגי יותר, קו שיחייב אותה לגלות מנהיגות אמיתית, לא רק יכולת תקשורתית גבוהה.

בינתיים שלי מתחילה להזכיר לחלק מחברי המפלגה את אהוד ברק. ברק נתן לפעילים מרכזיים הרגשה שהוא משתף אותם ומחשיב אותם אך בפועל הוא לא התייחס כלל לעמדותיהם. יושבת הראש החדשה, לעומת זאת, אפילו לא נותנת את הרגשת השיתוף. היא זקוקה לותיקי המפלגה לא פחות מאשר המפלגה זקוקה לכוחות החדשים שהיא גייסה. לחברי המפלגה החדשים אין מחוייבות למפלגת העבודה ואין להם כל ניסיון של פעילות מפלגתית מאומצת בבחירות. מי שצריך להכניס אותם לתלם הם הוותיקים. בהזניחה אותם תפגע המפלגה ובוודאי גם היו"ר.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 29 פברואר 2012 11:01
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר