עמוד הבית מאמרים זו, ורק זו, הסיבה ש"העבודה" נעלמה.
 

זו, ורק זו, הסיבה ש"העבודה" נעלמה.

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אריה גל    שני, 11 מאי 2009 04:55
Share

סליחה, זה לא בגלל ברק ולא בגלל איתן כבל. הייתה כאן פירמידה איתנה וחסונה וברורה וטובה ונכונה, - שאנחנו כולנו החלטנו, בטימטום נורא, שצריך להרוס. זה לא אהוד ברק וזה לא איתן כבל. גם אם תביא את בר רפאלי לעשות סטריפטיז בחלון הראווה של החנות שלך, לא תצליח למכור לאיש שום דבר ,- אם אין בחנותך הענקית שום סחורה למכור.

והיום מפלגת העבודה בדרך להיעלם, מפני שאין לה שום סחורה שהיא למכור.

כי ברגע שקיבלנו, כתורה למשה מסיני,- כקונצנזוס, -

יש אומרים שתאוות הבצע עזה אפילו יותר מתאוות הבשרים,-

ברגע שקיבלנו, כתורה למשה מסיני,- כקונצנזוס, -כי צריך ונכון הוא להחליף את "ואהבת לריעך כמוך" של פעם בסגידה הבלעדית למולך הכסף,- בקבלה כלגיטימי וראוי ונכון את "כל דאלים גבר",-

שוב אין בעולם שום זכות קיום לאותם יישובים יפהפיים אשר ניבנו מלכתחילה על השיתוף ועל האחווה ועל השיוויון,- הם שהיו פעם התפארת האמיתית של עם ישראל,- הקיבוצים,- וגם אין שום זכות קיום לאותה המפלגה אשר הקיבוצים,- השיתוף, האחווה, השוויון,- הם שהיו דמות ערכיה, והם שהיו סימלה, והם שהיו גם מקור כוחה.

החלפנו דיסקט, כולנו. חכמים כשלמה המלך בעיני עצמנו, החלפנו דיסקט. כולנו. ובחדווה גדולה. החלפנו זחוחים את "ואהבת לריעך כמוך", בסגידה האולטימטיבית למולך הכסף. ב"הבנה" כי לא האדם חשוב אלא הכסף. כי כל הדרכים כשרות להשגתו. החלפנו את "ואהבת לריעך כמוך" במנטאליות הנבזית,- אבל "הנכונה"!!!,- של "כל דאלים גבר".

ולמן אותו הרגע הפכו לארכאיים לחלוטין כל הגופים אשר "ואהבת לריעך כמוך" הייתה כל הוויתם כולה,- והפכה לארכאית לחלוטין,- ולחלוטין לחסרת זכות קיום גם המפלגה הגדולה והיפה אשר תמכה בהם,- בקיבוצים,- וברעיון הנפלא, האנושי ! - שאותו ייצגו, - ואשר בו בזמן,- כמו בתמורה,- קיבלה מהם את דמות פניה, ואת ערכיה, ואת כוחה, וכן,- גם את כל התמיכה האידיאולוגית והארגונית והמעשית אשר לה נזקקה.

לא עוד "ואהבת לריעך כמוך" בישראל. הבון טון היחיד היום הוא "כל דאלים גבר". ועל כן,- זה ממש לא בגלל איתן כבל וגם לא בגלל אהוד ברק וגם אילו הופיעה בחלון הראווה בר רפאלי זה כלל לא היה משנה. כי כאשר אין עוד "ואהבת לריעך כמוך", אלא יש רק "כל דאלים גבר", כל מפלגה אשר כל זכות הקיום שלה כולה הייתה הכמיהה לשיתוף, הכמיהה לשוויון, הכמיהה לאחווה,- והיא עצמה פשוט התנערה מכך,- שוב אין לה שום זכות קיום. היא פאסה. היא ארכאית. היא מתה. ואין לנו אלא לקבור אותה קבורת חמור.

לא שיתוף, לא שיוויון, לא אחווה. "כל דאלים גבר". היום זו ורק זו,- ומסתבר כי גם לדעתנו שלנו, כולנו,- זו ורק זו היום היא הדרך הנכונה. ועל כן למפלגת העבודה אין היום שום סחורה. אין היום שום זכות קיום. "כל דאלים גבר". גם לדעתנו שלנו רק זו היא היום הדרך הנכונה. ועל כן מעתה כולנו, כולנו כאחד נצביע בחדווה גדולה תמיד-תמיד רק "ליכוד".


עודכן לאחרונה ב- רביעי, 13 מאי 2009 12:09
 
Comments (1)
1 שני, 11 מאי 2009 15:43
הפרולטר {אסף הלחמי}
כי אתה מזהה נכון שבסיס העניין הוא בריק רעיוני אנוש.

אבל, אתה מפספס באחריות ובגורם שהוא כן אהוד ברק, איתן כבל ואחרים - כי מי אחראי להעדר העיסוק הרעיוני והמעשי במהות? ברור - אהוד ברק, איתן כבל ושאר נבחרי המפלגה שבמשך שנים נטלו את מושכות ההנהגה (שזה אומר מנגנון, כלים ותקציב שלך ולי אין) וממש במכוון מנעו התעסקות בתחום זה והביאו לשחיקה שאתה מציג!

אז הם כולם נבחרים ולכן כולם אחראים. אני בטוח שבמקרה דומה היית לוקח אחריות אם היית במקומם.

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר