עמוד הבית מאמרים למה האלופים פוחדים?
 

למה האלופים פוחדים?

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אורי קידר    רביעי, 05 אפריל 2017 16:01
Share

בצדה השמאלי של המפה הפוליטית לא עובר יום שבו לא מתקיימות שיחות על העיתוי שבו יודיעו בני גנץ וגבי אשכנזי על כניסתם לפוליטיקה. שניהם יחד וכל אחד לחוד נתפסים כמי שעשויים להיות חלק משמעותי אם לא להוביל ממש לשינוי דרמטי במפה הפוליטית בישראל כמשענת הביטחונית שמחנה השמאל-מרכז משווע לה. שניהם, כמו אחרים שהקדישו את מירב חייהם להגנה על ביטחון ישראל, לא הגיעו לאן שהגיעו תוך בריחה מאתגרים. ההיפך הוא הנכון. לכן האמירות ההו-כה-מהוססות שנשמעו משניהם לגבי מעורבותם הפוליטית בהשקת התנועה החברתית "פנימה" היו מאכזבות במיוחד.

אין פתרונות קסם, בפרט לא פתרונות קסם פוליטיים. השיקום המהותי שמחנה השמאל נדרש לו הוא קודם כל בהצמחת עמוד שדרה מברזל, שיציב אלטרנטיבה רעיונית בת קיימא לימין. כזו שתספק פתרונות ביטחוניים לפחדים המוצדקים של הציבור הישראלי, שתחזור לדבר על חברת המופת שעלינו לבנות כאן, שלא תפחד לומר איך נראה השוויון האזרחי שבו אנו מאמינים.

במקביל, בהחלט נדרשת מעורבותם האקטיבית של אנשי ביטחון בכירים בנשיאת המסרים האלו - כוחם הציבורי הוא אדיר. ולכן קשה שלא להתאכזב כשהם בוחרים לרתום אותו לטובת התארגנויות שנמנעות במופגן מעיסוק בנושאים שנויים במחלוקת, כמו העובדה שאנו עלולים להשאיר לדור הבא מדינה דו לאומית וחברה שבה הפערים החברתיים הם השסע הגדול.

ההכרזות של אשכנזי וגנץ על כך שניתן לשנות גם מחוץ לפוליטיקה מפתיעות דווקא כשהן באות ממי שיודעים איפה מתקבלות החלטות בישראל. אף אחד לא ישמע לדעתו של אשכנזי בכובעו כיו"ר קרן רש"י בסוגיות המשא ומתן עם הפלסטינים, איש לא יקשיב לגנץ שעושה רבות בתחום הפילנטרופי,  כשייקבע תקציב המדינה. בסופו של יום, במצבנו הנוכחי, ההימנעות מהזירה הפוליטית היא בחירה מודעת שלא להיאבק על מוקדי קבלת ההחלטות וחלוקת העוגה.

נכון, יאמרו מי שמייעצים לשניים האלו, אבל בשביל מה אתם צריכים את זה? תראו מה קורה למי שעוסק בפוליטיקה: יחטטו לכם בפצעים, יזכירו חקירות ודו"חות מבקר, ישכחו לכם את השנים שהשקעתם בהגנת המדינה, וצבא הריקלנים של הימין ינסה להסביר שאתם שמאלנים ושאסור לתת לכם להנהיג.

אז מה?

לכו לפוליטיקה ותעזרו לשנות את המדינה באמת, כל בחירה אחרת, ראויה להערכה ככל שתהיה, היא לא במקום שבו תוכלו לעשות שינוי. לא מאמינים לי? תשאלו את שי פירון, שר החינוך לשעבר. אם יגיד לכם שהוא מעדיף את עמדתו הנוכחית על מושבו ליד שולחן הממשלה, כדאי שתתחילו להביא פוליגרף לישיבות.

====

הטור המלא התפרסם באתר הארץ

 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר