עמוד הבית מאמרים אפרטהייד מוסדר
 

אפרטהייד מוסדר

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
תומר ישראלי    שישי, 18 נובמבר 2016 16:34
Share

הרי מה הייתה הבעיה הגדולה עם משטר האפרטהייד הדרום אפריקאי? לקחו רעיונות גזעניים והסדירו אותם בחוק. הכול היה חוקי וכשר בעיני המחוקק. זכויות וחובות מסוג אחד ללבנים וזכויות וחובות מסוג אחר לשחורים. אצלנו, חס וחלילה, אין אפליה על רקע גזעני. אלא רק על רקע לאומי, בין יהודים וערביי השטחים. למעשה, בתוך גבולות המדינה, אנחנו בהחלט יכולים להתגאות בדמוקרטיה טובה, מתקדמת וכזו ששמה את זכויות האדם והשוויון בפני החוק גבוה בסולם העדיפויות. אבל בשטחים ממש לא, שם חושך.

מעבר לקו הירוק שורר החוק הישראלי עבור היהודים, בינם לבין עצמם. וחוק אחר, צבאי+תוספות, עבור האזרח הפלסטיני. במילים פשוטות סט חוקים אחד ליהודים וסט חוקים אחר לערבים. היות וגם די ברור שיש פה עם אחד ששולט וקובע את החוקים, ועם אחר (או סתם אסופה של בני אדם לצורך העניין) שהוא הנשלט ונאלץ לחיות כך במשך עשרות שנים, הרי שאין ספק מי הוא האחראי כאן למצב הזה.

חוק ההסדרה מיועד לתת כלים חוקיים להתמודד עם התיישבות שנעשתה על קרקע פרטית של פלסטינים, בדומה לחוקים דומים שתקפים ומקובלים בישראל הריבונית. ועכשיו אנחנו בסך הכול רוצים להחיל חוק כזה מחוץ לשטח הריבוני. לא שינוי גדול ביחס למה שגם ככה אנחנו עושים בשטחים. פשוט מסודר יותר. עוד חוק שמצטרף למערכת שלמה של אפליה ממוסדת ומסודרת. כל כך מסודרת, שרובנו התרגל אליה עד כדי כך שזה נראה לנו כבר ממש בסדר ושאפשר להמשיך ככה לפחות עוד דור או שניים או בכלל.

לא יודע אם לפלסטינאים מגיעה מדינה והאם יוכלו לקיים אותה ולמשול בה. לא יודע כמה זמן עוד נמשול בשטחים וכמה זמן יעבור עד שידידינו הקרובים יגידו לנו- אסור לכם, אסור לכם כמו שלדרום-אפריקאים היה אסור לעשות מה שעשו. אני כן יודע שכבר 50 שנה אנחנו החזק והם החלש. כבר 50 שנה אנחנו קובעים את הכללים ואת החוקים. כבר 50 שנה אנחנו אונסים את עצמנו על העם האחר (או אסופת אנשים או מה שלא יהיו) בלי לספח ולתת זכויות מצד אחד, ותוך כדי השתלת אזרחים שלנו במרחב מהצד השני.

אני גם יודע שעם ישראל, בעידן חוק ההסדרה, הוא אמנם שומר חוק, אבל החוקים האלה שאנחנו בוחרים לעצמנו עלובים ומעוותים. מוסדרים ככל שיהיו, לא יצליחו להחביא את האפרטהייד שיצוץ ויבלוט מול כל מי שעיניו פקוחות. ולכן, היות ולקחנו על עצמנו להיות עם נבחר, רצוי היה שנתחיל ונבחין בין טוב לרע ונשים לעצמנו מטרה להיכנס לתוכנית גמילה. גמילה מאונס שלנו את הפלסטינים. ככל שניזום ונוביל את המהלך בעצמנו, כך הוא יהיה כואב פחות ויאפשר לנו לשלוט בקצב האירועים ולווסת אותם בקצב סביר.

האפרטהייד כבר כאן ומזמן ושום הסדרה נוספת לא תטשטש אותו. להיפך. האפרטהייד הוא של כולנו כי המדינה היא זו שמנהלת אותו ולאו דווקא המתנחלים. אם נרצה או לא נרצה זה יפסק, מוטב מאד אם זה יקרה ביוזמתנו ולא מתוך אילוץ.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 07 דצמבר 2016 11:55
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר