עמוד הבית מאמרים נאום הרצוג בועידת מפלגת העבודה ב 2.8.13
 

נאום הרצוג בועידת מפלגת העבודה ב 2.8.13

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
יצחק (בוז'י) הרצוג    שישי, 02 אוגוסט 2013 19:29
Share

סוף שבוע טוב לכולכם, ראמדן כרים לחברינו המוסלמים, נסיתי השבוע להבין למה היה בהול לשלוף כל כך הרבה אנשים מסירי השבת משולחנות בתי הקפה ומצם הרמדאן ולהביא אותם לועידה בהולה ביום שישי ואני לא בטוח שאני בעצמי מבין אז אני מתנצל שכך זה נעשה ומודה לכם על ההשתתפות.

חברים,

בחודשים האחרונים אני רואה הרבה פרצופים עגומים ושפופים, הרבה אנשים שאיבדו את התקוה. אנשים שחושבים שאם הפעם, לאור כל הנסיבות, לא הפכנו לכח מוביל זה כבר לא יקרה. אני רוצה להגיד באופן חד וברור, תפקידה ההיסטורי של מפלגת העבודה לא תם. להיפך, השעה בשלה והצורך ילך ויגדל ואנחנו צריכים להיות ערוכים ומוכנים.

לפני 22 שנים כפתה ארצות הברית על ממשלת הימין להיכנס לתהליך מדיני עם הפלסטינים והעולם הערבי. ראש הממשלה יצחק שמיר ז"ל נסע למדריד כמי שכפאו שד, מלווה בנצים כבנימין נתניהו ועוזי לנדאו. על אף השיחות הריקות מתוכן, פרשו סיעות הימין הקיצוני מהקואליציה תוך זמן קצר. שוב הוכח כי דבקותו של הימין בארץ ישראל השלמה עולה על דאגתו לעתיד מדינת ישראל.

בבחירות שהוקדמו אז הציבה מפלגת העבודה אלטרנטיבה כוללת לדרכו של הימין. בראשותו של יצחק רבין ז"ל, הצענו לציבור את שני הדגלים שלה - פריצת דרך מדינית ורווחה כלכלית – וזכינו באמונו. כך באו שלוש השנים פורצות הדרך ביותר שמדינת ישראל ידעה, עד שאלו נקטעו באיבן, בכדורי רוצח. יצחק רבין ז"ל לא פחד מהמדיני ולא שכח להיות חברתי זוהי מפלגת העבודה האמיתית.

שני עשורים מאוחר יותר, נגררת ממשלת ימין ומתנחלים נוספת לתהליך שהיא אינה רוצה בו. הסדקים בקואליציה ובליכוד ניכרים עוד לפני שהחלו השיחות, והם עוד יילכו ויעמיקו. הציבור מבין בהדרגה כי לא הדנונים והחוטובלים מסוגלים להוביל בדרך לשלום, וגם למצוקתו של מעמד הביניים היא אינה מסוגלת לענות.

כשיבוא רגע ההתפכחות אנחנו צריכים להיות שם ולהיות האלטרנטיבה לממשלת נתניהו !

מפלגת העבודה - הכח הקונסטרוקטיבי ביותר בפוליטיקה הישראלית, מי שתמיד ידעה להבין את קריאת ההיסטוריה ואת גודל השעה – הפכה למפלגת נישה צרה. לא מי שרואה את עצמה כמועמדת לשלטון, אלא מי שמצמצמת את מסריה, מפנה את עורפה לתומכיה הוותיקים ומסתפקת בביקורת – חשובה ונוקבת ככל שתהיה – על השיירה המדשדשת.

מפלגת העבודה שגדלתי בה, חברות וחברים, מעולם לא ביקשה לבחור בין השלום לבין הכלכלה. היא ידעה להכיל את המורה, את הפועל את החקלאי ואת היזם. מפלגת העבודה מעולם לא ראתה בקואליציות וריבוי פנים וזהויות בעיה, כי אם את סוד כוחה.

מוסדות המפלגה – הוועידה הזו, הסיעה בכנסת – היו המקום שבו ישבו זה לצד זה איש הקיבוץ והמושב, עובדת המדינה, אנשי הפריפריה, בוגר צבא הקבע, העצמאי ורואה החשבון. כאן ישבו תמיד יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים ומתוך השפע הזה ידעה המפלגה, גם בימיה הקשים, לזקק תפיסה לאומית, חברתית ופוליטית כוללת, הלוקחת בחשבון את כל מלוא גווניה ופניה של החברה הישראלית.

אגלה לכם סוד: לא הליכוד ניצח אותנו וגם לא יאיר לפיד. אנחנו ניצחנו את עצמנו. אימצנו שיח מתלהם ואגרסיבי. שידרנו לחלקים שלמים בחברה, ביניהם מי שהלכו איתנו שנים במדבר, שזהו אינו ביתם. מרוב שניסינו למצוא את הנישה הנכונה למפלגה, איבדנו את כולן

48 מנדטים הצביעו למפלגות השמאל-מרכז בבחירות האחרונות. מפלגת העבודה היתה אמורה להיות הבחירה הטבעית של רובם. סיימנו עם פחות משליש.

וזאת הבעיה הגדולה ביותר שלנו.

המחאה היא חלק משמעותי בחייה של חברה. ברגעים מסוימים בפוליטיקה, העימות הוא בלתי נמנע ואף רצוי. השבוע נלחמנו ביחד כנגד תקציב אכזרי וכנגד מחטף "חוקי המשילות" שביקשה הממשלה להעביר, ללא בקרה וללא דיון ציבורי. כאן המקום להודות לכל חבריי לסיעה וליושבת הראש על שיתוף הפעולה בעבודה מאומצת, קשה, שוחקת כקבוצה מלוכדת וטובה במאבקים כנגד נזקיה של הממשלה ההרסנית הזו. אני מבטיח לכם - נמשיך להיאבק כאיש אחד ללא קשר לקורה כאן באולם. נמשיך להיאבק בכל כוחנו נגד הפגיעה בחלשים ובמעמד הביניים ובעד הדמוקרטיה. אולם יש לזכור כי למחאה ולעימות יש גם תקרת זכוכית. כדי ליצור שינוי אמיתי, יש לדעת גם לשתף פעולה, להכיל ולהיפתח. יש לדעת לבנות.

אם נמשיך בכיוון הנוכחי, חברות וחברים, עתידנו ברור: עוד מפלגת נישה. עוד מוצר על המדף בסופרמרקט, איפשהו בין מרצ, יש עתיד והתנועה. אם פעם הושוותה מפלגת העבודה, מעל הבמה הזו, ללווייתן המסתער על החוף, כעת יש המבקשים מאיתנו להיות דג קטן התועה באוקיאנוס.

סגירת המפקד, העומדת כעת על הפרק, היא רק סמפטום. השאלה העומדת בפנינו גדולה הרבה יותר: מהי מפלגת העבודה, ועוד יותר מכך: מהי רוצה להיות. תנועת המונים מאחדת, או מפלגת סגורה ונוקשה. כח פרגמטי וקונסטרוקטיבי, או ועדת הביקורת. מי שמתמודדת על ראשות תנועת המחאה, או מי שמבקשת להנהיג את המדינה?

אנחנו מצויים בשעה היסטורית מיוחדת מאוד. כמעט אפשר לחוש את האדמה זזה; בישראל, במזרח התיכון ובעולם כולו. בפני המדינה עומדות הכרעות כלכליות, חברתיות ומדיניות דרמטיות. הממשלה שקמה בעקבות הבחירות – אותה ממשלה שאיש, כולל חבריה, לא ממש רצה בה – אינה כשירה בעליל לגודל הרגע. היא דבקה במדיניות כלכלית אכזרית והרסנית, והיא אינה מסוגלת לעלות באמת על רכבת השלום. זרעי כשלונה של הקואליציה הזו כבר מצויים בה, ובקרוב מאוד גם אנחנו נצטרך לקבל החלטות. עלינו לשאול את עצמנו מי אנחנו רוצים להיות, ומי אנו רוצים שינהיג אותנו ברגע הזה.

יותר מבכל צומת בעשורים האחרונים, זוהי עשויה להיות שעתה הגדולה של מפלגת העבודה. שני הדגלים של מפלגת העבודה – הרווחה והשלום – הם צו השעה. היכולת לאחד מגזרים ולא להפריד ולעמת, להיות פרגמטיים ולא נוקשים ודווקניים, לבנות קואליציות ולא רק לפרק, היא המצרך הנדיר ביותר היום בפוליטיקה הישראלית. במקרה, היא גם חלק מהדי.אן.איי של המפלגה הזו. לפעמים נדמה שהפנמנו כמה מהעלבונות שהטיחו בנו יריבים פוליטיים לאורך השנים, אבל מי שגדל במפלגה הזו יודע מי אנחנו באמת, ולמה אנו מסוגלים.

חברות וחברים, בואו נפרוץ את תקרת הזכוכית של העימות והויכוח הפוליטי. בואו נפתח את השורות ונקבל אלינו את כל אותם עשרות אלפים המתפכחים בימים אלו מההבטחות החלולות של מפלגות אינסטנט ושל פוליטיקת הפייסבוק. כבר הפסדנו אותם פעם אחת; אסור לנו להפנות להם שוב עורף.

בואו נבחר להיות מפלגה מאחדת ומובילה. בואו נאמין בעצמנו ובשליחות ההיסטורית שלנו.

ולכן אנו מציעים:

  • יום בחירות - 21.1.14
  • יום קובע למיפקד - 31.10.13
  • ועדת בחירות - שרה פריש, רענן כהן, דודו פדות
  • מפקח על הבחירות - משה גל
  • תקנון בחירות שפוי וניהול מפקד תקין ועצמאי

ולסיום -חברים יקרים השבוע ראינו כמה מהמפגנים העלובים בפוליטיקה הישראלית, ראינו את יאיר לפיד ועופר שלח גוררים את עדי קול מהמליאה כאילו היו מאבטחים במועדון לילה ומעבירים אותה השפלה פומבית, ראינו תקציב בלתי נסלח וראינו את חוק המשילות. מי שחיפש סיבות להתאכזב מיש עתיד והתנועה קיבל אותן במנות גדושות ועם תוספות. את המאוכזבים האלה אנחנו צריכים לקלוט. האנשים האלה מבינים שאנחנו ביתם הטבעי. עכשיו עלינו להכריע האם נהיה להם לבית ונאפשר להם להיקלט בקרבנו או שנסגור דלתותינו על פניהם.

עוד מעט תעמדו מאחורי הפרגוד ותצטרכו לבחור. תצטרכו לבחור איזו דמות מפלגה אנחנו רוצים ואיזו השפעה תהיה לה על עצמנו, על בוחרינו ועל עתידה של החברה הישראלית כולה.

אני מבקש מכם - תצביעו בעד הצעתי והצעת חברי וכך תשפיעו באמת!

-------------------------------------------------------------

פורסם באתר חבר הכנסת יצחק הרצוג.

עודכן לאחרונה ב- שבת, 03 אוגוסט 2013 11:30
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר