עמוד הבית מאמרים מפלגת מרצ-החופש לקלל זה ערך דמוקרטי
 

מפלגת מרצ-החופש לקלל זה ערך דמוקרטי

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אורי קידר    ראשון, 26 מאי 2013 13:44
Share

אני רואה כבר במוחי את כותרות העיתונים מתנוססות להן בגאון על כלל השערים. "בוקר טוב עם ישראל, נא לא להתנהג בהתאם". בעיתון אחר תופיע הכותרת "עם ישראל – נא לקלל בהתאם! אולי אפילו ישימו תמונה של אסי עזר, סתם כדי להביא עוד רייטינג. פרץ אדיר של חופש יפרוץ לו החוצה, כגייזר אשר פורץ בשפת הים. סופסוף מישהו חוקק חוק שבאמת עובד לטובת הציבור הישראלי ומאפשר לו להשחיז את לשונו הכה ישראלית בעובדי הציבור הכה ישראלים. פרס ישראל ליו"ר סיעת מרצ, חה"כ זהבה גלאון. כיפאק, היי.

 ומה הציעה חה"כ זהבה גלאון? לבטל את סעיף 288 לחוק העונשין הקובע כי המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים". בנימוק לבקשת הביטול כתבה גלאון כי "עובדי ציבור צריכים להיות מוכנים לספוג ביקורת מהציבור. זהו חלק מהותי מתפקידם". לדבריה, "אמירות פוגעניות כלפי עובדי ציבור, גם אם אינן נעימות לעיתים, אסור שיהיו פליליות. הפיכתן לפליליות מנוגדת לעיקרון חופש הביטוי עליו מושתת משטר דמוקרטי תקין".

למה באמת עשתה את זה חה"כ זהבה גלאון? דווקא בגלל המשותף לה, למפלגתה ולעובדי הציבור של מדינת ישראל – כולם לא פופולאריים. ובהיותה לא פופולארית מחפשת לה מפלגת מרצ כיצד להיות פופולארית יותר, כיצד לגרד עוד קולות, להגיע לעוד קהלים, לעוד אוכלוסיות. מה טוב יותר מאשר ללכת עם הציבור, נגד הממשלה, נגד הממסד, נגד עובדי הציבור שנואי נפשו של הציבור הישראלי, אשר לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, כבר יודע לדקלם מתוך שינה את המשפט "כשהממשלה נגד העם, העם נגד הממשלה". זה לא משנה שעובדי הציבור אינם חלק מהממשלה, נתפוס עליהם טרמפ.

עולה המחשבה איך יתנהלו פה הדברים, במידה ותתקבל ההצעה לבטל את הסעיף. האמת, יהיה אחלה, מוי כיף, תראו בעצמכם. יום ראשון בבוקר, ביקורת דרכונים בנתב"ג. יבוא אדם, ייגש לדלפק ההחתמה, יציג את דרכונו לפקיד ויאמר לו בקול גדול "בוקר טוב חתיכת חרא מסריח, פקיד זוטר אפס, התוכל לחתום בדרכוני? הרי אין פה עבירה, שכן לפי זהבה גלאון עובד הציבור צריך להיות מוכן לספוג ביקורת מהציבור". כך, ביום שני בשעות אחה"צ, כאשר יעצור שוטר רכב על מנת לתת לו דו"ח על מהירות מופרזת, יפנה הנהג אל השוטר ויאמר לו "אחה"צ טובים שוטר יקר ומסריח שכמותך אולי לא תיתן לי דו"ח, גם ככה הכרס שלך גדולה ואני בעצמי עדיין לא מבין איך השגת אותי עם כזה עודף משקל". ביום שלישי בערב, ייתכן ותגיע משפחה אשר תרצה לטוס לאיטליה. בבואם לעבור ביטחון יגיש אב המשפחה את הדרכונים לעובד הביטחון ויאמר לו "אם אפשר רק הפעם בלי שאלות של יודנראט בסדר? וכך יתנהל לו העולם, בשם ערכי החופש, הצדק, והאחווה. אני בטוח שחה"כ גלאון תשב בבית בכיף, עד שיתחילו לקלל גם אותה, והרי היא לא בדיוק אייל גולן מבחינת פופולאריות, כך שאני לא רואה את זה נמנע.

מה שייתכן וחה"כ גלאון שכחה היא את היחס של אזרחי ישראל אל עובדי הציבור, אשר גם הם אזרחי ישראל, רק שהכבוד אשר הם מקבלים משאר האזרחים נמוך, לעיתים, יותר ממפלסו של ים המלח.  אותו כבוד נעלם בעשורים האחרונים מהר יותר מהצבע השחור בבלורית של יאיר לפיד. כמגמה כללית, נתפשים עובדי הציבור כאויבי החברה, הפקידים שבאים להקשות על החיים, לתחום אותם בבירוקרטיה, לשים קווים אדומים ובעיקר להפריע. פקיד מס הכנסה בא לגבות כסף ולבדוק שלא מעלימים מס, עובד הביטחון ברשות שדות התעופה מעכב להם את ההגעה לדיוטי פרי, ושוטר מונע גישה למקום כזה או אחר, משליט סדר ומפעיל את סמכותו כשהוא חפץ בכך. כך יוצא כי הרבה עובדי הציבור פועלים בתפקידם אל מול האזרח, מגבילים אותו, מעכבים אותו, בודקים האם הוא תקין בירוקרטית והאם הוא מציית לחוק ולתקנות השונות. בעושם זאת, עובדי הציבור מהווים מטרד עבור האזרח ולכן, הוא רוצה לקלל אותם, שידעו. כי ככה הורגלנו – לא שומרים בבטן, לוקחים הכל ללב ודופקים עם היד על השולחן בדרישה לצדק, לא משנה מי צודק.

תבדקו ותחזרו אלי, אין מקום בעולם המערבי שזהו היחס שניתן לעובדי ציבור. עובדי הציבור נחשבים בעלי הסמכות וככאלה, יש מהם מעט יראה וכמובן מתן כבוד. מובן לי כי הציבור הישראלי אינו בעד גינונים מתיפייפים ובוודאי שלא פוחד מאף אחד, אבל ביטול הסעיף הזה הינו בבחינת דריכת על פרצופו של פצוע שגם כך זועק למעט גיבוי, למעט אכיפה, לשמירה על כבודו ומעמדו.

מובן הרי כי כל הביטול הזה נובע מגל המעצרים של מחאת קיץ 2011, אז נעצרו מוחים רבים בגין העלבת עובד ציבור, אבל ממתי פותרים נגע רע אחד ביצירת נגע רע חדש. אני מציע לחה"כ גלאון להגיש הצעה מפורטת הרבה יותר וחכמה הרבה יותר, כדי שגם ציבור עובדי הציבור של מדינת ישראל ירגישו  שלמפלגת מרצ אכפת גם מהם. רק לבטל את סעיף 288 בחוק העונשין לא יביא למדינה דמוקרטית יותר, אלא רק למדינה כאוטית וברברית יותר.

עודכן לאחרונה ב- ראשון, 26 מאי 2013 14:02
 
הודעות: לפני 3 שנים, 11 חודשים על ידי orikeidar #8386
כתובת דוא"ל זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר