עמוד הבית מאמרים ליבי עם שלי
 

ליבי עם שלי

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
NEWS1, עמוס שנער    ראשון, 03 פברואר 2013 09:15
Share

מפלגת העבודה הינה מפלגת אוכלת ראשיה, כי הפסד בבחירות, צורב ככל שיהיה אינו תמיד מעיד על פגם במנהיג. תארו לכם מה היה קורה אילו היו מעיפים את מנחם בגין ז"ל מיד לאחר כישלונו הראשון בבחירות?

ללמוד מהעבר

תארו לכם מה היה קורה אילו מנחם בגין ז"ל היה מודח מיד לאחר הפסדו בבחירות הראשונות ב1949? ומה היה קורא אילו הוא היה מקבל קרדיט נוסף ומודח רק לאחר מערכת הבחירות השלישית או הרביעית? אבל מנחם בגין המשיך לכהן כראש תנועתו (חרות שהפכה לגח"ל שנהייתה לליכוד) עד לכנסת העשירית, כשרק בזו התשיעית הוא הפך לראש ממשלה, ואף לאחד מהאהודים אם לא האהוד ביותר.

אני גם זוכר כיצד לאחר התרסקות הליכוד ב2006 (12 מנדטים בלבד), לאחר הקמת קדימה, קרא סילבן שלום לנתניהו ודרש את פרישתו. מה היה קורה אז?, איש לא יידע, כי נתניהו נשאר בראש המפלגה, שיקם את הליכוד וחזר להנהגת הממשלה.

האם שלי באמת נכשלה?

אינני בטוח ששלי נכשלה בבחירות האחרונות. לו תסתכלו על מגמת מערכות הבחירות האחרונות, תגלו שמאז שלטונו של רבין ז"ל בכנסת ה-13, ירדה מפלגת העבודה מכוחה באופן מתמיד, (פרט לשמירת כוחה של המפלגה בין שתי מערכות בחירות בודדות). ירידה זו במערכות הבחירות בשנים האחרונות הייתה כה תלולה עד שהעבודה ירדה מ44 המנדטים של רבין ז"ל כשהייתה בפסגה, ל-13 מנדטים בלבד אותם הביא ברק בכנסת היוצאת (לפני הפיצול), לאחר חמש מערכות בחירות עם ירידה ממוצעת של מעט יותר משישה מנדטים בכל אחת מהן, ולאחר ירידה של 31 מנדטים (שהם כגודל הליכוד ביתנו של היום) או ירידה של יותר מ-70 אחוזים משיא כוחה במילים אחרות.

מגמה זו הייתה אמורה להימשך לאחר שמפלגת העבודה בראשות ברק ירדה בסקרים, וייתכן שלו הוא היה ממשיך להנהיג, הייתה העבודה מתרסקת באופן מוחלט.

דווקא שלי החזירה את צבע הלחיים למפלגה, ולאחר קרוב לשני עשורים בלמה את התרסקות העבודה, ואף הצליחה אפילו, בפעם הראשונה, להגדיל מעט את כוחה.

מפלגה לא בונים ביום אחד. הצלחתו של לפיד היא הצלחה זמנית של תנועה חדשה המייצרת תקווה שאינה יכולה לייצר תנועה וותיקה, לכן, אין מה לבוא בטענות כלפי יחימוביץ' ולצפות ממנה לקסם דומה. אז מדוע בכירי המפלגה אינם מעריכים את הצלחתה של יחימוביץ' לעצור את התרסקות המפלגה ולהביא להגדלתה, (גם אם זה בשני מנדטים בלבד), לאחר שחמשה ראשי מפלגה קודמים לא עשו את אותה המלאכה?

מפלגת אוכלת ראשיה

מה זאת התרבות החייתית הזו של מפלגת העבודה שהינה מפלגת אוכלת ראשיה? כל אחד מת להיות ראש ממשלה ומחכה לרגע הראשון האפשרי בכדי להדיח את היו"ר הנבחר ובדרך פוגע בשיקום המפלגה. באמת, נראה לכם חברי הכנסת כבל והרצוג שעם ישראל יבחר בכם בהמונם? חה חה חה. אני לא אשכח איך חברי מפלגת העבודה בכנסת זלזלו בפריימריז ובדין הבוחר והתנפלו על מצנע כאריות טורפות ורעבות, (ללא מתן הזדמנות לאחרון להוכיח את עצמו), כיוון שקיבל מפלגה הרוסה ביותר ולא ביצע קוסמות בזמן הקצרצר שנותר לבחירות. ומה הרוויחה מפלגת העבודה? היא הריצה את פרץ שקיבל מספר מנדטים זהה ואחר כך את ברק שהמשיך את מגמת דרדור המפלגה. מדוע בכלל במפלגת העבודה הראש מתחלף בכל מערכת בחירות כבר בפעם השישית? (ואינני מתייחס להחלפתו המובנת של רבין בשל הירצחו).

מדוע שלי לא המריאה יותר

הסיבה ששלי לא נצחה את ראש הממשלה ואפילו לא הגיעה להישגיו של לפיד אינו נובע בגלל כישלונה, כי קוסמות של מנהיג איננה תחליף להתנהלות מפלגה, (ודי למחשבות על האביר על הסוס הלבן). מפלגת העבודה בראש ובראשונה הגיע להישג יפה ומכובד והסיבה לכך ששלי לא הצליחה להמריא עוד יותר, נובעת משתי סיבות עיקריות:

  • רשימתה התימהונית שנבחרה בבחירות המקדימות, ששלי לא בחרה אותה בעצמה, (רשימה זו גרמה לציבור להאמין שאילו טוב-טוב הגמד היה מועמד, הוא היה נבחר בקלות לעשירייה הראשונה).
  • לאחר כישלונו המהדהד של אוסלו, ולאחר נפילת הטילים ברחבי ישראל, קשה מאוד למכור לציבור את עקרונותיו של השמאל, ויאיר לפיד - שלא נתפס כשמאלני מבחינה מדינית כמו שלי וציפי - היה הכתובת העדיפה על מאוכזבי הימין. (כיוון שניצחון בבחירות אינו מצדיק את שינוי המצע, אי-אפשר לומר ששלי נכשלה).

כל כך מצחיקה אמירתו של בן-אליעזר ששלי נכשלה בגלל שלא היה לה מצע מדיני ברור. למישהו בכלל היה ספק לגבי שאיפותיה המדיניות של שלי אשר תמכה בעברה במפלגת חד"ש, ובשאיפתם של יתר חברי מפלגתה שנעו לכיוון השמאלי הקיצוני של המפה?

הגיע הזמן שמפלגת העבודה תבין כי תפיסותיה המדיניות אינן פופולריות כרגע ושגם בן-גוריון היה מתקשה להקים ממשלה עם מצע העבודה בעת הנוכחית, וודאי שגם כבל, אשכנזי והרצוג.

שלי לא נכשלה, כפי שמנחם בגין לא נכשל על שעמד על עקרונותיו וחיכה לקצור את פירותיו במשך זמן רב ארוך וממושך. את המצע וודאי לא צריך לתקן, כי העיקרון חשוב יותר מניצחון, והגיע הזמן להפסיק עם תרבות ההענקה למפסיד את תואר ה"לוזר" ועריפת הראשים. להגיד שהקמפיין של העבודה היה שגוי בשל ההתמקדות בנושא הכלכלי זו טעות חמורה, כי זו דווקא הייתה החלטה נכונה שבלעדיה המפלגה הייתה ממשיכה בצניחה.

את שלי תקפו על החלטות שגויות בקמפיין ועל לקיחת החלטות באופן בלעדי, אלו טענות לגיטימיות דווקא, גם אם אינני מסכים שהקמפיין נכשל, אך בין העברת ביקורת לבין החלפת העומד בראש המפלגה צריכה לעבור דרך ארוכה, ועם כל הכבוד, עיקר התנהלות הקמפיין אינו העיקר של התנהלות מפלגה ואינו העיקר של התנהלות העומד בראשה.

חיבור אל העם כתנאי לשליטה

יצחק (בוז'י) הרצוג טען שהעבודה הפסידה מנדטים למרצ בשל קריצה למתנחלים, ועל טענה זו אני מוחה נמרצות, כי גם אם הלך מנדט או שניים למרצ בשל מילה טובה ליריב, מפלגת שלטון חייבת להיות מחוברת לעם ולהיות מסוגלת לקיים דיאלוג ולהבין לליבו של הצד האחר השייך גם לעם. (וזו הסיבה שבתקופת היותי שמאלני - ואינני כזה כבר מזמן - בחרתי להצביע עבור מפלגת העבודה ולא עבור מפלגת מרצ שמאוד הערכתי, בשל אותה התפיסה ששינויים דרסטיים יתממשו בצורה הכי חלקה, באמצעות הגוף הקרוב ביותר במידה האפשרית לקונצנזוס בעם, וחשוב שיהיה זה גוף גדול ורחב) לכן, בתפיסה רחוקת טווח, שלי צדקה, גם אם היא אינה יכולה לקצור את הפירות בזו העונה.

רצונה של שלי להכיר במתנחלים כבני אדם ולכבדם למרות דעותיהם השונות, מעיד על גדולה ולא על תזוזה לעמדות ימניות. כך מתנהלת שלי גם ביחסה הביקורתי אך גם החיובי לציבור החרדי (עוד מתקופת היותה עיתונאית), וזה מעיד על כיוון נכון וראוי שעשוי לחברה בעתיד אל קהלים חדשים ולהצדיק את ישיבתה העתידית בראשות הממשלה, גם אם זו אינה שאיפתי כאדם ימני.

-----------------------------------------------------------------------

הטור המלא והמקורי, פורסם באתר NEW1.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 06 פברואר 2013 09:27
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר