עמוד הבית מאמרים "בלי הבדל דת גזע ומין".
 

"בלי הבדל דת גזע ומין".

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אריה גל    ראשון, 16 ספטמבר 2012 18:26
Share

שנה טובה !

       הנה בשעה טובה הבחירות כבר בשער, ולמפלגתי, מפלגת העבודה, 

לכאורה עדיין אין כלל "מצע מדיני".

אבל לי יש. כי אני אומר: הרי את כל המצע הכלכלי- חברתי

של מפלגת העבודה אפשר לתמצת במשפט האחד המרהיב

ממגילת העצמאות: "בלי הבדל דת גזע ומין",-

ואני אומר: "בלי הבדל דת גזע ומין " זהו בדיוק

גם "המצע המדיני" שלנו, ובעצם זהו גם המצע המדיני האחד והיחיד שייתכן.



      "בלי הבדל דת גזע ומין". אין לי צל של ספק

כי כאשר הוקמה מדינת ישראל לא היה גם אחד מבין החותמים

דאז על מגילת העצמאות אשר באמת רצה

שגם ציבור ערביי ישראל,- הללו אשר לפחות בימים ההם

היו חד משמעית ציבור זר ועויין ,-

יהיו גם הם חלק מ"המדינה היהודית", ואזרחים לגיטימיים ושווי זכויות בה.


אבל לא הייתה, כמובן, שום ברירה. לא הייתה ולא תיתכן שום דרך אחרת.

כאשר מוקמת מדינה בגבולות מסויימים, הדרך האפשרית האחת והיחידה

היא לקבוע כי כל המתגוררים בשיטחה ביום הקמתה,-

ומאי נפקא מינא "מי היה כאן קודם"

ומאי נפקא מינא מי מהם מתגורר שם מאות שנים

ומי הגיע אך לפני שבוע,-

כל המתגוררים בשיטחה ביום הקמתה,- "בלי הבדל דת גזע ומין",-

יהיו לאזרחיה, שווי זכויות, ובעלי זכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט.



      כך נוצר אז "העם הישראלי".

זה אשר אליו אנו מתייחסים באומרנו "שתי מדינות לשני עמים".

"העם הישראלי". המורכב משמונים אחוז יהודים, ועשרים אחוז ערבים.

כי אין דרך אחרת זולת "כל המתגוררים בשיטחה ביום הקמתה".

אין דרך אחרת זולת "בלי הבדל דת גזע ומין".

והדרך האחת והיחידה שהייתה קיימת והתקבלה על הדעת ב 1948 ,

היא הדרך האחת והיחידה שתיתכן גם בשנת 2016, כאשר תוקם "פלשתין".

"כל המתגוררים בשטחה ביום הקמתה". "בלי הבדל דת גזע ומין".



      כי הרי האוכלוסייה היהודית ( העויינת לפלשתינים ? ) המתגוררת היום,

בשנת 2012, כמיעוט בשטח אשר בו מיועדת לקום המדינה הפלשתינית,

הרי היא בעצם תמונת ראי מדוייקת, תמונת ראי בדיוק מושלם,

מכל הבחינות, של האוכלוסייה הערבית ( העויינת ליהודים? )

אשר התגוררה כמיעוט בשנת 1948

בשטח עליו הייתה מיועדת לקום המדינה היהודית. בדיוק. רק הפוך.


לא ככה ?



     והדרך היחידה אז,-

הרי לא יכלה אז לעלות על הדעת שום אפשרות אחרת,-

הייתה להכריז כי הנה ל"מדינת ישראל" שזה עתה נולדה

יש עכשיו "העם הישראלי",  והוא מורכב מ 80% יהודים ו 20% ערבים, 

וכל "העם הישראלי" יהיה לאזרחים של מדינת ישראל,

כולם שווי זכויות וכולם בעלי זכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט,-



    לא הייתה אז שום דרך אחרת, וגם היום אין, והדרך היחידה היום,-

ממש כמו אז כך גם היום לא תעלה על הדעת שום אפשרות אחרת,-

היא להכריז כי כמו שלמדינת ישראל יש "העם הישראלי"

שמורכב מ 80% יהודים ו 20% ערבים,

כך ל"מדינת פלשתין" יש "העם הפלשתיני",

והוא מורכב,- בדיוק תמונת ראי,- מ 80% ערבים ו 20% יהודים,

וכל "העם הפלשתיני" החדש הזה יהיה לאזרחים של מדינת פלשתין,

"בלי הבדל דת גזע ומין",

כולם שווי זכויות, ובעלי זכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט.

וכמו שהגברת הנכבדה הגב' חנין זועבי והדוקטור הנכבד מר אחמד טיבי,

נציגי ציבור בוחריהם ב"עם הישראלי"

הם בדין חברים ראויים ונכבדים ופעלתנים ולגיטימיים בכנסת ישראל,

וכך אכן נכון שיהיה,

כך הגברת הנכבדה גב' דניאלה וויס

והאדונים הנכבדים מר ברוך מרזל ומר איתמר בן גביר,

נציגי בוחריהם שלהם ב"עם הפלשתיני",

יהיו בדין חברים ראויים ונכבדים ופעלתנים ולגיטימיים בפרלמנט הפלשתיני.



     "שתי מדינות לשני עמים".

"העם הישראלי" ב"מדינת ישראל", ו"העם הפלשתיני" ב"מדינת פלשתין".



     "הגינות והדדיות".

"מה שחל עליך חל גם עליי".

"בלי הבדל בשל עושר,- בלי הבדל בשל מין,-

בלי הבדל בשל דת,- בלי הבדל בשל גזע".

זהו בעצם כל המצע כולו של מפלגת העבודה בתחום ה"חברתי כלכלי".

זהו גם המצע היחיד שייתכן ב"תחום המדיני".




 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר