עמוד הבית מאמרים אחריותו של ראש הממשלה
 

אחריותו של ראש הממשלה

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
עמנואל שחף    ראשון, 10 יוני 2012 07:47
Share

כשנתיים אנו, יחד עם התקשורת, מלווים את פרשת בועז הרפז/גבי אשכנזי/יואב גלנט/אהוד ברק,  ומזדזעים נוכח כל פרסום חדש על אודות התככים, הקנוניות, המזימות וההשמצות. לכל צד בפרשה יש כמובן את מחנה התומכים שלו, תומכי אשכנזי שמעודדים אותו להכפיש את שר הבטחון ולשכתו או תומכי אהוד ברק שמנסים לשכנע אותנו שאשכנזי הוא בעצם חתרן בלתי נלאה. העובדות הפכו להיות משניות, מה שקובע זה לאיזה מחנה אתה שייך. עדיף לא להאמין לשני הצדדים.

אם בוחנים את העובדות, לפחות אלה שהתפרסמו, ניתן לומר ששני הצדדים בפרשה לא רק שלא הוסיפו כבוד למדינת ישראל אלא הם גורמים לנזק שרק הולך וגובר. ספק אם הפרשה תגיעה לסיומה בקרוב כי במדינת ישראל אין מסורת של לקיחת אחריות ואין מסורת של הטלת אחריות וענישה בהתאם. לבטח לא במקרים בהם לא מדובר בפלילים ממש אלא בעבירות שהן בעיקר אתיות או משמעתיות, ובמיוחד אם הן מבוצעות על ידי אנשים בכירים ביותר שאמורים להוות דוגמה לפקודים שלהם.

מה שמטריד עוד יותר הוא שלא מדובר כאן בפרשה שלא היה ניתן למנוע אותה. הרי המצב הבלתי אפשרי והסכסוך ההולך וגובר בין לשכת הרמטכ"ל ללשכת שר הבטחון היו ידועים המון זמן. היו דווחים, כל המעורבים, התקשורת וגם הממשלה ידעו שמשהו לא בסדר בין ברק לאשכנזי. מי שהיה לא רק צריך לשים לב אלא גם לפעול באופן נמרץ ביותר על מנת למנוע את ההדרדרות שבסופו של דבר ארעה הוא ראש הממשלה. הוא הממונה על שר הבטחון. הרמטכ"ל נתון למרות הממשלה ולעומד בראשה, על פי חוק. ראש הממשלה הוא אחראי על תפקוד המערכת.  ראש הממשלה לא עשה את הנדרש. יתכן שהזהיר, יתכן שאמר לניצים משהו אבל בסופו של דבר המבחן הוא בתוצאה. והתוצאה היא "שהכל עבר בסדר" לכאורה. מלבד ביטול מינויו של יואב גלנט למחליפו, תקופת אשכנזי עברה בשלום. הנזק החמור שנגרם  ארע כי כולם מסביב ראו מה שקרה והמשיכו הלאה. אין כאן מנהיגות, המלך ערום, אין גבולות הכל מותר. וזאת כאשר המדינה נמצאת באחת התקופות הקשות שלה גם בכל הנוגע ליחסי חוץ, גם בנושאי הבטחון וגם בנושאי פנים קשים ומדאיגים.

האזרחים נמלטים מהפוליטיקה, זאת ראינו במחאה ה"לא פוליטית" של הקיץ האחרון. הם לא ששים להצביע, לא רצים להצטרף למפלגות לא מחפשים מעורבות, מדחיקים את הכל, סה"כ רוצים להגיע הביתה בשלום. בפועל האזרחים עוקבים אחר המתרחש בתקשורת כאילו מדובר בתוכנית של "השרדות". כולם נגד כולם ובסוף נשאר מנצח אחד, זה שהיה הכי מנוול, הכי חתרן, הכי נבזי.

העובדה שהתקשורת וגם האופוזיציה מתעלמות מאחריותו של ראש הממשלה בפרשה העגומה הזאת מעוררת דאגה רבה.

עודכן לאחרונה ב- ראשון, 10 יוני 2012 08:09
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר