עמוד הבית מאמרים נשארתי ללא בית פוליטי
 

נשארתי ללא בית פוליטי

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
יפה שמגר    רביעי, 10 פברואר 2010 13:20
Share

נשארתי ללא בית פוליטי. אני כואבת על מה שקרה למפלגת העבודה. הכול בגלל האדם העומד בראשה.

לאחרונה קיבלתי מכתב משלי יחימוביץ', שנשלח אל חברי מפלגת העבודה בקיבוצים, בו היא מציינת, בין השאר, את אשר קורה למפלגה שלנו בשנים האחרונות. חשבתי לענות לה באופן אישי, אבל רציתי לחלוק את תחושותיי גם עם חברים רבים שחשים כמוני, כמי שעומדים על עברי פי פחת מבחינת השתייכותם למפלגה.

יפה שמגר, חברת קיבוץ ומפלגת העבודה משתפת את הגולשים בתחושות שלה כלפי מפלגת העבודה והעומד בראשה - אהוד ברק, בטור דעה אישי שמתפרסם באתר MYNET. והיא ממשיכה -

אני חברת מפלגה זה הרבה שנים, והייתי פעילה בתנועה ובבית. הייתי גאה להיות שותפה במפלגה, מתוך הרגשה שהיא מייצגת את השקפת עולמי. אבל לא עוד!

שלי כותבת במכתבה, ביושר ובצדק, שהמפלגה "נמצאת בעיצומו של משבר ערכי, פוליטי וציבורי עמוק". אכן, כך הדבר - והכול, לצערי, "בזכותו" של העומד בראשה. אהוד ברק לא מייצג אותי. קשה לי לקבל את התנהלותו בכל תחום מתחומי חיינו וחייו. אינני יכולה לקבל, למשל, שאדם שעומד בראש מפלגת העבודה מנהל אותה ממרום ביתו שבמגדלי אקירוב, גם אם רכש אותו מכספו. ברק רחוק מהעובדים כרחוק מזרח ממערב. איך הוא יכול לחוש את סבלם ואת מלחמותיהם לשכר הוגן, לביטחון סוציאלי ופנסיוני וכו'. כשר ביטחון וכבכיר מאוד בממשלה, הוא לא קידם שום תחום בנושא ביטחון המדינה במובן הרחב של המושג: לא הוריד את רוב המאחזים הלא-חוקיים; אין כל התקדמות בנושא שתי מדינות לשני עמים; אין התקדמות בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים - האם שוב ושוב נחזור ונאמר שהם אשמים? איך הסכים ברק להפרטת קרקעות המדינה? איך בכלל החליט, בניגוד לאמירתו שנלך לאופוזיציה, להיכנס לממשלת הימין של נתניהו, ליברמן וש"ס? ברק הרס את המפלגה צעד אחר צעד, השליט בה חוקה לא דמוקרטית, וכו'.

חבל, זה כואב מאוד. יש לנו במפלגה אנשים טובים, הגונים ומוכשרים. כולי גאה על כך שיש בה אישה כמו שלי יחימוביץ', ואנשים כמו עמיר פרץ, יולי תמיר, איתן כבל, אבישי ברוורמן, יצחק הרצוג, דניאל בן סימון ואחרים. כל מפלגה היתה מתברכת בחברים כאלה, אך לצערי הם לא מורגשים כמעט באופן בולט, אולי מחוסר ברירה או משיקולים של טובת המפלגה, כביכול. מה צר שאופיר פינס, אחד האנשים ההגונים, המוכשרים, שכל כך מזוהים עם השקפת העולם של המפלגה, במהותה - עזב לאחרונה. רבות חשבתי על כך. אני כואבת ומצרה על מה שקרה לנו - לדעתי, כאמור, בגלל האדם העומד בראש המפלגה. לכן נשארתי בת בלי בית, או כמו שבן-אהרון התבטא בזמנו באחד הכנסים: "אני מרגיש HOMELESS".

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 10 פברואר 2010 13:25
 
Comments (2)
2 ראשון, 14 פברואר 2010 16:05
אהרון טולדנו
עצוב זה לא מילה ! בא לבכות ! אנו יושבים ובוכים ולא עושים שום דבר .כולם תמימי דעים שברק הוא ורק הוא אשם במצב שנוצר אם לא נקום כל חברי מפלגת העבודה ונדרוש את התפטרותו אל תבואו בטענות בבחירות הבאות כאשר ניעלם מהמפה הפוליטית.
1 חמישי, 11 פברואר 2010 20:48
אריה גל
מסכים לחלוטין שמבחינה כלכלית חברתית מר ברק רחוק כנראה מן הסוציאליזם כרחוק מזרח ממערב.
( ואולם כשאת מציינת את מר פרץ כמי שאיננו כזה, אני אינני שוכח לו כי בעת שהיתה לו אפשרות להיות שר בכיר הוא היה לשר ביטחון... )

אך מר ברק הינו, לדעתי, היחיד בממשלה אשר אותו ניתן לראות כ"מבוגר אחראי",- ועל כן הצבעתי בוועידה בעד הצטרפותנו לממשלה,- ועודני מאמין כי בנסיבות הקיימות טוב עשיתי.
גברתי. אני נמנה על הסבורים כי רעיונות הקיבוץ של פעם הם היחידים לפיהם ראוי לחיות,
( וגם כי ההיעלמות,- למעשה,- של הקבוצים היא שהפילה לקרשים את מפלגת העבודה )
אך לצערי, גם חוץ מברק, אינני רואה היום מישהו במפלגת העבודה החושב כמוני.
אכן, עצוב.

.

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר