עמוד הבית מאמרים עבודה בהמתנה
 

עבודה בהמתנה

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
עמנואל שחף    חמישי, 16 פברואר 2012 21:24
Share

המצב הפוליטי הנוכחי במדינת ישראל הוא כזה שרוב האזרחים משלימים עמו. זאת בעיקר משום שלכאורה אין אלטרנטיבה אמיתית נראית לעין לשלטון הליכוד. מפלגת העבודה שמתיימרת להיות המפלגה השניה בגודלה בכנסת בבחירות הבאות מסרבת בעקשנות להעמיד את עצמה כאלטרנטיבה לשלטון ומקבלת את המציאות כפי שהיא בהכנעה גמורה. לטענתה של יו"ר שלי יחימוביץ', הסבירות שהמפלגה תרכיב את הממשלה הבאה היא נמוכה. לא ברור איך ניתן לצפות מציבור שנמאס לו משלטונו של הליכוד ושל בנימין נתניהו להצביע עבור מפלגה שבעצמה לא מאמינה ביכולתה להגיע לשלטון ובנוסף גם לא מציגה חזון כולל. קו דק עובר בין הערכה נכונה של המציאות לבין הויתור על יצירת מציאות אחרת, מציאות בה מפלגת העבודה כן יכולה להגיע לשלטון. לעת עתה, הנהגת המפלגה מסתפקת אך ורק בפעילות בתוך המציאות הקיימת אך לא פועלת על מנת להוביל למציאות טובה יותר למדינת ישראל לה החברים כמהים בכל המישורים  ולא רק בתחום החברתי כלכלי.

מה ניתן לעשות בהנחה שהנהגת המפלגה החליטה לקדם את המפלגה להיות מפלגת האופוזיציה העיקרית הבאה ולא להרכיב את הממשלה הבאה? אפשרות אחת היא לנסות ולשכנע את ההנהגה לשנות את גישתה שנראית, על פניה, תבוסתנית.

אפשרות נוספת היא ליצור התנגדות בתוך המפלגה לדרך הפעולה הנוכחית של ההנהגה, או לפחות לנסות ליצור דיון במוסדות המפלגה. אך על פי הניסיון בעבר במקרים דומים (כאשר תפקוד הההנהגה לא ענה על הציפיות של חלק גדול מהחברים) , הדיון לא צלח. זאת כי חברי המוסדות שחרדים למקומם, לא אוהבים לזהות את עצמם כמבקרי פעילות ההנהגה באופן גלוי ומעדיפים להשחיר את ההנהגה מאחורי הקלעים מאשר להביע את ביקורתם בגלוי. כמו כן שומעים קולות  ש"צריך לתת ליו"ר זמן", תקופה שיכולה ללא כל קושי להימשך עד לבחירות הבאות.

אפשרות שלישית שניתן לשקול היא יצירת אופוזיציה של ממש בתוך המפלגה באמצעות קבוצה של פעילים ששואבים את כוחם מהיותם קבוצה בעלת השפעה כאשר חבריה הם חברים ותיקים וצעירים כאחד, כולל תומכים מובהקים של היו"ר בבפריימריז. זו אופציה ריאלית אך סיכוייה להצליח מוגבלים כל עוד לא ניתן לזהות אישיות משמעותית שתוביל אותה ויכולה להיות אלטרנטיבה ליו"ר הנבחר אם וכאשר זה יהיה רלוונטי. ברור שאופוזיציה כזאת לא יכולה להתאגד סביב אחד המתחרים שהיו ליו"ר אלא חייבת להתאגד רק סביב אישיות אחרת, מבטיחה יותר. יש מקום לשקול את האופציה האחרונה אך בו בזמן בהחלט יתכן שכמה חברים יבחרו באופציה נוספת בעלת סיכויים להצליח בנסיבות הנוכחיות וזאת האופציה של יצירת אופוזיציה מחוץ למפלגה. התנהלות היו"ר החדשה שמתעקשת למרכז את המפלגה עד כדי אבסורד, מצביעה על חוסר רגישות מצבית כתוצאה ממנה המפלגה עלולה להפסיד שוב חלק לא מבוטל מציבור מצביעיה. מופז מרכז, ליבני מרכז, לפיד מרכז, דרעי יהיה מרכז וגם מפלגת העבודה מרכז. אז למה להצביע למפלגת העבודה ? רק בגלל הנושא החברתי/כלכלי שנמצא במרכז הקונצנסוס ומפלגות אחרות יכולות לאמץ בקלות יחסית ? יש לי חדשות: המחאה ממתינה למפלגה. היא לא פותחת לחברי המחאה את הדלת. מסיבות לא ברורות המפלגה לא נענית, לעת עתה, לציבור הגדול שנמצא מחוץ להליך הפוליטי ורוצה להתחבר. מפלגת העבודה היא הכתובת הטבעית אך היא, משום מה לא פותחת את הדלת ולא מזמינה את המחאה פנימה. למה לא ? מי מה בדיוק מפחדים ?

עודכן לאחרונה ב- שני, 27 פברואר 2012 02:47
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר