עמוד הבית היסטוריה היסטוריה: הבחירות הראשונות לראשות העבודה
 

היסטוריה: הבחירות הראשונות לראשות העבודה

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
Ynet    רביעי, 09 נובמבר 2005 00:00
Share

לפני 31 שנים וחצי נקבעה היסטוריה במפלגת העבודה, כאשר התקיימו בחירות אישיות ראשונות לראשות המפלגה. בכך תם עידן הוועדה המסדרת וה"מטבחים". אז הפסיד שמעון פרס ליריבו המושבע, יצחק רבין. רגע של היסטוריה.

זה קרה ב-22 באפריל 1974. לראשונה בתולדות מפלגת העבודה התקיימו בחירות אישיות לראשות המפלגה, בלי "ועדה מסדרת" ובלי "מטבחים". כמו היום, גם אז, התמודד שמעון פרס. אז ניצח יצחק רבין בהפרש קטן של 298 מול 254 חברי מרכז העבודה. זו היתה תחילתה של יריבות מרה וארוכת שנים בין השניים.

כך תיאר את ערב הבחירות ההן כתב "ידיעות אחרונות", שלמה נקדימון:

אמש, בשעה 19:45, נכנס יצחק רבין לאולם בית ארלוזורוב בתל-אביב ותפס את מקומו בשורה הראשונה. שמעון פרס - שרק כסא אחד הפריד בינו לבין רבין - פנה למתחרהו על כהונת מועמד לראשות הממשלה ואמר: "יצחק, מיטב הברכות". רבין, נרגש משהו, לחץ את ידיו של פרס בחמימות ועל פניו עלה חיוך של סיפוק.

היה זה חמש דקות לפני שנמסרה ההודעה הרשמית על תוצאות ההצבעה החשאית. שני המועמדים קיבלו, כל אחד בנפרד, את תוצאות ההצבעה מהאנשים שלהם, שהיו חברי ועדת-הקלפי, איש "הגוש" חבר-הכנסת אברהם עופר - הנחשב יריב מובהק של רפ"י - ניגש לפרס ואמר לו: "במוצאי-שבת האמנתי שיהיו לך 30 אחוז. ביום ראשון האמנתי שיהיו לך 40 אחוז. עכשיו יש לך למעלה מזה. דע לך שמעון, זה הישג מרשים!". איש אחדות-העבודה, חבר-הכנסת לשעבר משה ארם, קם ממקומו, לחץ את ידי פרס: "זה נצחון מוסרי. אני מברך אותך כשר-הבטחון בממשלתו של רבין".

פרס לחש באזניה של היושבת לימינו, גברת רחל בן-צבי (אשת נשיא המדינה השני): "אבי הוא בן 76. רק ביום שישי נודע לו שאני מועמד. הוא אמר לי: "בני, אינני יודע מה לאחל לך". בזמן שפרס ורבין התחבקו בעוד מאות הנוכחים באולם ממקדים מבטיהם לעבר שני המועמדים, ומצלמות הטלוויזיה מטרטרות, שוחח מזכ"ל "העבודה", אהרון ידלין, עם ראש הממשלה, גולדה מאיר. הוא דיווח לה על תוצאות ההצבעה. גולדה השיבה (כפי ששיחזר זאת ידלין): "המפלגה יכולה להתגאות בסידרי הכרעותיה. אני מברכת את יצחק ואת שמעון ואני מאחלת בכל לב הצלחה לרבין במלאכה של כינון ממשלה חדשה. המפלגה הוכיחה שהיא ראויה לאמון וכל הכבוד למפלגה".

לאחר השיחה עלה ידלין לאולם הגדוש, המצפה לשמוע את תוצאות ההצבעה (שהו ידועות כבר לחלק ניכר מהנוכחים), ניגש אל פרס ואמר: "זו הצלחה, היית ראוי לה". בעוד רבין ופרס מתחבקים ומחייכים בצוותא, לפי בקשת צוותי טלוויזיה ישראלים וזרים, ניגש יושב-ראש ועדת הקלפי, הח"כ לשעבר ברוך אזניה, למיקרופון, ובישר בהתרגשות: היו 552 קולות כשרים, שהתחלקו כך: החבר יצחק רבין - 298, החבר שמעון פרס - 254. (כן היו 7 פתקים ריקים). רעם של מחיאות כפיים, עם המריעים היה פרס. גם רבין הצטרף למוחאי-הכף. גברת בבה אידלסון, היושבת לשמאלו של רבין, הניחה כף ידה על-ידי רבין, כדי שלא ימחא בף לעצמו.

"למה גולדה לא באה?"

רבין: "מחיאות הכפיים אינם למעני, הן לתוצאות". דממה. ידלין: "המפלגה אמרה דברה בהכרעה דמוקרטית מכובדת, לשליחות הרמה, הקשה והאחראית נבחר חברנו יצחק רבין". מחיאות כפיים. "הוא עתה המועמד של כולנו". חבר-הכנסת אברהם עופר, קרא מן האולם: "תעשה עכשיו הצבעה פורמלית, שכולם יצביעו בעד המועמד". ידלין: "מי בעד רבין כמועמד להרכבת ממשלה?". יער של ידים התרומם אל על. נדמה כי גם כאלה שאינם חברי מרכז, הניפו זרועותיהם. "מי נגד?" אף לא אחד. ידלין : "רבין נבחר כמועמד המפלגה כולה". עתה הוזמנו רבין ופרס לעלות אל הבמה, שמעון פרס פינה את הדרך, כדי שרבין יצעד לפניו.

בזה אחר זה עלו על הבמה, ולחצו ידים עם היושבים עליה. המזכ"ל ידלין, שני סגניו אברהם גיבלבר ומשה נצר, ראש לשכתו של ידלין יעקב עיני ויושב-ראש ועדת הקלפי, ברוך אזניה. השניים תפסו מקומם ליד השולחן וחייכו לעבר האולם. "בחרנו בשליח צעיר, איש תנועת העבודה, מגדולי המצביאים של ישראל, שליח מזהיר בזירה הבינלאומית" - הציג ידלין את המועמד שנבחר, "צלצלתי- לחברתנו הדגולה, גולדה מאיר, להודיעה את תוצאות ההצבעה", המשיך המזכ"ל.

אברהם עופר: "למה היא לא כאן?" ידלין: "היא לא היתה מעורבת בנושא, ולא היתה צריכה להיות מעורבת". כאן פירט את תוכן שיחתו עימה, והעניק את רשות הדיבור לשמעון פרס. פרס, שהתקבל במחיאות-כפיים סוערות על-ידי הכל, כולל רבין, תיבל את בהומור ונשא נאום קליל ומבריק. "ניצחה ההגינות והתבונה. אף על-פי שלא קיבלתי רוב", אמר פרס, "אני מרגיש עצמי שייך למחנה המנצח! ניצחה התבונה, ההגינות, הסובלנות. אני גאה במערכת הבחירות. הרגשתי היא, שהמערכה נעשתה באווירה הוגנת. יצחק ואני נצא חברים יותר קרובים מהמערכה מאשר נכנסנו לתוכה".

פרס העלה זכרונות מחוויות משותפות עם רבין. "המפלגה" - סיכם פרס - "היא עתה יותר מלוכדת, עם טון חדיש, לא מריר, רוח של תחרות גלויה, ללא כל רגשי סלידה אישיים. התפקיד עובר מדור המייסדים של בנאים בחסד עליון לדור שבדרך הטבע עיניו לאופקים חדשים ותקווה חדשה. אני מאחל לידידי וחברי יצחק רבין הצלחה מלאה בתפקיד הקשה שנטל על עצמו. מצדי אעזור במיטב יכולתי". פרס סיים, החליף לחיצת ידיים עם רבין וירד למקומו בשורה הראשונה.

רבין פרש על דוכן הנואמים שני עמודים מודפסים במכונת כתיבה. רבין, מודע לאפשרות שעצם קריאת נאום מן הכתב תעורר תמיהה, הסביר מייד לקול צחוקם של היושבים באולם: "הכינותי שני נאומים". "הבחירות שנערכו במרכז המפלגה הן מסימני הכוח של המפלגה, הניצבת ליד הגה השלטון והבחירות היוו שלב נוסף לאהדות המפלגה. זה שילוב של התחדשות גוף העץ עם חיזוק שורשיו העמוקים", אמר. רבין ציין שהגיע תורו של "בני דור המייסדים".

כעת, 31 שנים וחצי לאחר הבחירות ההיסטוריות ההן ועשור בדיוק לאחר רצח יו"ר העבודה דאז, יצחק רבין, מתמודדים שלושה על ראשות העבודה. אחד מהם, הוא שמעון פרס.

המאמר המקורי והמלא, פורסם באתר Ynet בתאריך 9.11.2005.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 29 פברואר 2012 09:18
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר