עמוד הבית היסטוריה
 
היסטוריה

מאמרים ברשת על ההיסטוריה של תנועת העבודה בכלל ומפלגת העבודה ומנהיגי העבר וההווה שלה.

לא כל המאמרים מתייחסים ישירות למפלגת העבודה, אלא גם לאירועים מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל ואשר מעורבים בה היסטורית נבחרי ומנהיגי תנועת העבודה.



גולדה מאיר לעיריית תל אביב PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הפלוג, טל שניידר   
ראשון, 22 ספטמבר 2013 16:07

האם השרה (אז) גולדה מאירסון כשלה להיבחר לראשות עירית תל-אביב כיוון שהיתה אישה? או שמא – כפי שאף עולה מכתביה של מאירסון – מתנגדיה השתמשו בהיותה אישה כתירוץ ותכסיס פוליטי בלבד ולא היה לכך עניין עם ההתנגדות לפמיניזם?

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 02 אוקטובר 2013 16:09
קרא עוד...
 
גולדה מאיר: החיים הסודיים של ראש ממשלת המחדל PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
סופשבוע, טל בשן   
שבת, 07 ספטמבר 2013 13:33

לא פעם, כך סיפרה למקורביה, בלילות נטולי שינה, הייתה גולדה מדמיינת לעצמה "מה היה אילו" - מה היה אילו לא הקשיבה לכל משכנעיה, ופרשה, כפי שרצתה, מכהונתה כראש הממשלה כבר לפני הבחירות שנועדו לאוקטובר 73'? "אני נשבעת לך", אמרה באוקטובר 1972 לעיתונאית האיטלקייה אוריאנה פלאצ'י, "במאי של השנה הבאה תמלאנה לי 75 שנים. אני זקנה. אני תשושה. אילו רק ידעת כמה פעמים אני אומרת לעצמי ‘לעזאזל עם הכל, לעזאזל עם כולם, עשיתי את חלקי, עכשיו שיעשו אחרים את שלהם'. הרבה לא מאמינים שאעזוב - ובכן, שיתחילו להאמין, אפילו אנקוב בתאריך: אוקטובר 73'. באוקטובר 73' תהיינה בחירות, ומיד לאחריהן - אגיד שלום".

ומה היה, חזרה ואמרה, אילו הקשיבה לאינטואיציה שלה ערב המלחמה - לתחושת הבטן העיקשת, שאמרה לה שמשהו רע מאוד מתרחש - אילו רק הייתה עומדת, כפי שדמיינה פעם, מול כל הגנרלים שהקיפו אותה ואומרת להם, כניסוחה, "כל זה יפה מאוד, אבל לכו תגייסו את המילואים".

אבל כל זה לא קרה. במקום בחירות ופרישה מכובדת, התמודדה גולדה באוקטובר 73' עם המלחמה הטראומטית בתולדות המדינה. 2,569 החללים המשיכו לרדוף אותה עד יום מותה, חמש שנים לאחר מכן. ידידה הקרוב והוותיק, יעקב חזן, איש מפ"ם, סיפר על חלום קבוע שהיה פוקד אותה, כך שיתפה אותו, בלילותיה המסויטים: "כל הטלפונים בבית מצלצלים, ברעש נוראי, המון טלפונים... ואני לא מרימה...".

קרא עוד...
 
גולדה מאיר בת 115 PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, אמיר אורן   
ראשון, 05 מאי 2013 09:03

רבע מאה הפרידה בין גולדה מאיר להנרי קיסינג'ר. לו ימלאו 90 בעוד שלושה שבועות, היא נולדה שלשום, ב-1898. כדי להמחיש כמה גדולה היתה ההחמצה בסוף תקופת גולדה בראשות הממשלה, לאחר מלחמת יום הכיפורים לא פחות – אם כי לא באותו מחיר – כמו לפניה, הנה קטע משיחתם הסודית ב–1 במרס 1974. ברקע – מסרים מאנואר סאדאת בדבר נכונות מצרית לשלום בשלבים. קיסינג'ר ביכה את ההחמצה מכיוון אחר: הוא האמין שדווקא גולדה ודיין, האחראים העיקריים בעיני הציבור הישראלי למחדלי המלחמה, יוכלו בעקבותיה להביא שלום.


עודכן לאחרונה ב- שני, 06 מאי 2013 09:07
קרא עוד...
 
דוד בן גוריון והמאבק על המרחב הציבורי PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, תום שגב   
רביעי, 05 דצמבר 2012 10:27

תום שגב, סוקר את ספרו של רפי מן: "המנהיג והתקשורת: דוד בן גוריון והמאבק על המרחב הציבורי, 1948–1963" במוסף הספרות של עיתון הארץ.

---------------------

כמה שעות לאחר הכרזת העצמאות, בשעת לילה מאוחרת, קם דוד בן גוריון ממיטתו והוסע לתחנת שידור ב”מחנה יונה” שבצפון תל אביב. לפי רפי מן, בן גוריון התראיין בטלפון בשידור חי לתחנת רדיו בארצות הברית. חוקרי חייו של בן גוריון ימצאו לא מעט חומר לתיעוד האפיזודה הזו, אך כמו שזה קורה - הסתירות רבות מהעובדות המוצקות. “העירו אותי פעמיים הלילה”, רשם בן גוריון ביומנו. פעם אחת העירוהו כדי להודיע לו שהנשיא טרומן הכיר במדינת ישראל ופעם שנייה לצורך השידור. אך בהמשך היומן כתוב: “ברווח שבין שתי שעות אלה לא ישנתי עוד”. אם כך לא העירוהו פעמיים.

קרא עוד...
 
בן גוריון ומדינת כל אזרחיה PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, עדי גלוסקא   
שלישי, 02 אוקטובר 2012 16:40

ימים אחדים אחרי החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 הכריז דוד בן גוריון במרכז מפא"י: "עכשיו, כשאנחנו הולכים להקים מדינה, יש לזכור שזאת לא תהיה מדינה יהודית, זאת תהיה מדינה של (כל) אזרחיה... בתוכה יהיו כל האזרחים שווים... אני מניח שהיא גם לא תיקרא בשם מדינה יהודית".

כן, זה אותו בן גוריון שכעבור פחות מחצי שנה, בה' באייר תש"ח, יעמוד ויודיע במועצת העם, "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל"; אותו בן גוריון שהיה המצביא והאסטרטג העליון של מלחמת העצמאות ושלל כל ויתור על ההישגים הגיאוגרפיים והדמוגרפיים של המלחמה, אף שלא חתר להרחיבם; שהנהיג ממשל צבאי במגזר הערבי והתנגד לביטולו בכל שנותיו כראש הממשלה ושר הביטחון.

קרא עוד...
 
אסתר אלכסנדר - על גירעון בתקציב וכלכלה חברתית PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
עורך ראשי   
שלישי, 26 יוני 2012 12:59

ד"ר אסתר אלכסנדר (1929-2005), כלכלנית ישראלית ויועצת כלכלית לשרים (יצחק מודעי, משה שחל ואורה נמיר) והכלכלנית הראשית של משרד הפיתוח ומשרד האנרגיה. עיקר מחקריה עוסק בבעיית הסטגפלציה. פיתחה את "תאוריית חלוקת ההכנסות של האינפלציה", שאינה מקובלת באסכולות הכלכליות המרכזיות.

ייחוד מחקרה של ד"ר אסתר אלכסנדר היה בניסיון להציג ניתוח לתופעת הסטגפלציה, כינוי לאינפלציה תוך כדי מיתון ואבטלה ואותה מתקשות לבאר תאוריות כלכליות קודמות. אלכסנדר מסבירה, כי הגורם העיקרי לסטגפלציה הנו מדיניות המוניטריזם, הגורמת לחלוקת הכנסות בלתי-שוויונית. בפועל, שוויון וצמיחה כלכלית הם תהליכים מקבילים, המשגשגים או מדרדרים יחדיו. ד"ר אלכסנדר מדגישה את הצורך הכלכלי והחברתי לחזק מחדש את מדינת הרווחה הישראלית, על מנת לצמצם את הפערים הכלכליים כמו גם לחזק את הכלכלה הישראלית.

ברעיון עם עזרא דלומי שהופיע באתר יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית בכתובת http://www.yesod.net/hevra/10/10-2.htm) מרחיבה ד"ר אלכסנדר ומסבירה:

"גרעון מינימאלי ... לא צריך להיות יעד כלכלי. היעדים הכלכליים הם צמיחה, צמצום פערים והורדת היקף האבטלה ... תכניות הממשלה המיושמות בעשורים האחרונים מתבססות על ארבעה צעדים כלכליים המאפיינים את התפיסות המוניטריסטיות והניאו-ליברליות: קיצוצים בתקציב,ריבית גבוהה, שחיקת שכר,הפרטת נכסי הציבור".

לכן, "... אני מתנגדת לצעדים אלה מיסודם, והם בוודאי לא מתאימים למדינה השרויה במיתון עמוק ובאבטלה. אלו אותם הצעדים שהפעילו בעשורים האחרונים הן ממשלות השמאל והן ממשלות הימין, אבל שר האוצר הנוכחי מממש אותם בברוטאליות שלא הכרנו בעבר.

למדיניות הזו יש שני צדדים: האחד – חלוקת הכנסות בלתי שוויונית; השני – צעדי מיתון ישירים.

עודכן לאחרונה ב- שני, 02 יולי 2012 13:59
קרא עוד...
 
זקן חברי הקיבוצים מת בגיל 107 PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, אלי אשכנזי   
ראשון, 24 יוני 2012 08:13

ישראל חופש שהיה תומך וחבר מפלגת העבודה מאז ומעולם - הלך לעולמו בקיבוץ אפיקים והשאיר אחריו מורשת של עבודה ומסירות ובפרט ציטוט אחד המראה את מחויבותו לדמוקרטיה ולהשתתפות הפעילה בה: "איזה קורבן מקריבים בהליכה להצביע? מי שלא מצביע הוא חסר אחריות. כל אלה ידעו אחר כך להצביע על חסרונות, הם שוכחים שזה תלוי בכל אחד מאיתנו".

עיתון הארץ, ייחד טור לזכרו -

ישראל חופש, שהיה בין מייסדי קיבוץ אפיקים, נפטר אתמול (שבת) בגיל 107. חופש נולד בפולין בשנת 1905 בשם אולה גוטנבאום. הוא עלה ארצה בשנת 1925 והצטרף לגדוד העבודה בעין-חרוד. לימים סיפר: "בגיל צעיר נכבשתי ברעיון הציוני וגברה אצלי ההשקפה הציונית". לדבריו, פגישה עם יעקב חזן הרשימה אותו במיוחד והוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר".

בשנת 1927 הגיע עם פלוגת עבודה לעפולה ושם התוודע לחברי "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר", לימים קיבוץ אפיקים. באותם ימים, אגב, חיברו חברי הקיבוץ מרדכי זעירא ודודיק וורטמן את השיר "חולצה כחולה". יחד עם חברי קבוצת אפיקים, חופש עבר לכנרת לצורך הקמת מפעל החשמל בנהריים.

קרא עוד...
 
המניפסט הקומוניסטי PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
קארל מרקס   
שישי, 08 יוני 2012 11:20

רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם. כל המעצמות של אירופה הישנה חברו יחדיו למלחמת-מצווה עד חורמה ברוח הבלהות הזאת – האפיפיור והצאר, מטרניך וגיזו, רדיקאלים צרפתים ושוטרים גרמנים.

אי מפלגת אופוזיציה אשר מתנגדיה השליטים לא הלעיזו עליה כי קומוניסטית היא; אי מפלגת-אופוזיציה שלא חזרה והטיחה את אשמת הקלון של הקומוניזם באנשי-אופוזיציה מתקדמים ממנה או במתנגדיה הריאקציוניים?

שני דברים משתמעים מעובדה זו:

כל מעצמות-אירופה כבר רואות את הקומוניזם בחזקת מעצמה.

כבר הגיעה השעה שהקומוניסטים יגוללו קבל העולם כולו את אורח-השקפותיהם, מטרותיהם, מגמותיהם, וכנגד סיפורי-הבדים על רוח-הבלהות של הקומוניזם יעמידו מניפסט של המפלגה עצמה.

לתכלית זו התכנסו בלונדון קומוניסטים בני לאומים שונים והעלו על הכתב את המניפסט הבא, אשר יפורסם באנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, פלמית ודנית.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 30 אפריל 2014 07:59
קרא עוד...
 
בן-גוריון, הדעיכה PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, אורי משגב   
ראשון, 08 אפריל 2012 10:56

שבע השנים האחרונות בחייו של דוד בן-גוריון: אופוזיציונר זקן שאיבד מגע עם המציאות הפוליטית, שחסידיו נטשו אותו, שהתאלמן מאשתו, שנכשל בניסיונו לכתוב זיכרונות שישתוו ברמתם לאלו של צ'רצ'יל ודה-גול, שבמלחמת יום כיפור חיכה לשווא למישהו שיבוא לעדכן אותו במצב החזית. אפילו מותו, ב-1 בדצמבר 1973, לא היכה גלים ונבלע באווירת האבל הכבד ששררה בציבור בעקבות המלחמה.

בצהרי השני באוקטובר 1966 ניסר את דממת שמי הנגב רעשם של שני מסוקי תובלה גדולים. על סיפונם עלתה שעה קלה קודם לכן בירושלים משלחת נכבדים לאומיים, בהם נשיא המדינה זלמן שז"ר והסופרים ש"י עגנון וחיים הזז. יעדה של הפמליה היה קיבוץ שדה בוקר, שם נקבעה עצרת המונים רשמית לציון יום הולדתו השמונים של דוד בן-גוריון, אבי האומה. בן-גוריון נודע כמי שמגלה עניין מינימלי בהנאות החיים, אבל את יום הולדתו הקפידו מקורביו לציין מדי שנה, והוא תמיד נענה בחדווה.

עודכן לאחרונה ב- ראשון, 08 אפריל 2012 11:16
קרא עוד...
 
אם יהיה צורך לירות - נירה! PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, שלמה נקדימון   
שישי, 11 נובמבר 2011 17:42

תמיכתה של מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, במשפט הרופאים במוסקבה, היתה הקש ששבר את בן גוריון. הוא יצא למסע שנועד להוציא אותה מחוץ לחוק ולשלוח את ראשיה לכלא. "היה כבר צורך לא פעם לירות באנשים הקרובים לנו יותר", אמר לחברי הוועדה המדינית של מפא"י.

"ירדתי לטבריא - לנופש ולהתרחץ בחמי טבריא", רשם דוד בן גוריון ביומנו ב-6 בינואר 53'. הוא נהג להתאכסן במלון גלי כנרת הקרוב, וקיים בו את פעילותו כראש ממשלה ושר ביטחון וכמנהיג מפא"י. אבל ביום התשיעי לנופש שקע לסערת רגשות שמילאה את ימיו הבאים בטבריה. המשפט הבא היה אולי זה ששיקף את מצב רוחו באופן הטוב ביותר: "נתחייב בנפשנו אם נוסיף להרשות לגיס החמישי המתועב הזה להשתולל בתוכנו", כתב.

בבוקר 14 בינואר קרא בן גוריון ב"קול העם", עיתונה היומי הוותיק של מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, דיווח על העמדתם לדין במוסקבה של תשעה רופאים, שישה מהם יהודים, באשמת קשר להמתת מנהיגים ומפקדי צבא בכירים בברית המועצות. "קול העם" ביטא, כדרכו, תמיכה בלתי מתפשרת בצעד הסובייטי. "קראתי בהתפלצות דברי 'קול העם' הבוקר על תעלולי הזוועה של מוסקבה", תיעד בן גוריון את תחושתו. "...זו תהיה דמוקרטיה אווילית ומתאבדת, אם מתוך מושג מוטעה של חירות ביטוי וארגון תרשה לחבר המשומדים והבוגדים הלאומיים האלה להשתולל בעיתונות, באסיפות ובכנסת".

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 29 פברואר 2012 09:18
קרא עוד...
 
<< התחלה < קודם 1 2 3 4 5 6 הבא > סיום >>

עמוד 2 מ- 6
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר