עמוד הבית במפלגה עדכונים מפלגתיים מצע חברתי-כלכלי של מפלגת העבודה לכנסת ה20
 

מצע חברתי-כלכלי של מפלגת העבודה לכנסת ה20

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
מפלגת העבודה    שלישי, 03 פברואר 2015 17:24
Share

המחנה הציוני המחנה הציוני, המשלב בין מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת התנועה מציגות את פרק המצע החברתי-כלכלי לקראת הבחירות לכנסת ה20.

פרק זה מוצג תחת הכותרת "תכנית המחנה הציוני לתיקון חברתי". התוכנית מוצגת בראשי פרקים ובשלב מאוחר יותר תורחב לתוכנית פעולה מעשית.

את פרק "מצע גישה מדינית בטחונית" תוכלו למצוא פה.

עקרונות היסוד | דיור | חינוך | בריאות | יוקר המחיה | קשישים | עוני
צמיחה שיוויונית | מדיניות תקציבית | שינויים במבנה הממשלה

למידע, שאלות והבהרות עקבו אחר מועמד 'המחנה הציוני' לתפקיד שר האוצר - הפרופ' מנואל טרכטנברג בחשבון הטוויטר שלו @manueltraj.

עקרונות היסוד

הבעיה

המשק צמח אבל האנשים נותרו מאחור. הממשלות בעשורים האחרונים הסתכלו רק על ה״מאקרו״, נתוני השוק, ולא על ה״מיקרו״ - מה קורה לאדם. במקום שהצמיחה תשפיע על כל אזרחי המדינה, היא נעצרה על סף דלתו של העשירון העליון. נכסי הציבור עובדים רק עבור המקושרים והחזקים במקום שיעבדו עבור כל אדם במדינת ישראל.
המדינה התנערה מאחריותה לאזרח והציבור איבד את האמון במדינה ובתמורה למסים שהוא משלם.

הפתרון

על המדינה לחזור ולקחת אחריות: "פתרונות" לא יימצאו בהצעות נקודתיות ולא בגימיקים (כמו מע"מ אפס או פירוק רמ"י). זו לא תחרות יופי של יוזמות קליטות. דרושה תפיסה ערכית חדשה, שתוביל למדיניות עקבית ומקיפה, ממנה נגזור פתרונות ארוכי טווח. אלו ייתנו מענה לא רק לבעיות של היום, אלא גם לאלה שיצוצו מחר.
אנו מציבים תפיסה ברורה של צדק חברתי, והעמדת רווחת האדם במרכז העשייה הכלכלית של המדינה:

  • צדק חברתי = שוויון הזדמנויות, תגמול הולם לעבודה, כללי משחק הוגנים.
  • תכנית כוללת ומקיפה – תחת מנהיגות מקצועית עם סמכות ואחריות.
  • צמיחה שוויונית – הבאת הצמיחה לכלל הציבור והפיכתה לכלי שמעודד שוויון.
  • התייחסות ממלכתית לכולן וכולם – בכל העשירונים, בכל הקבוצות והמגזרים, בכל מקום ממטולה ועד אילת.
  • מחזירים את נכסי הציבור לידי הציבור וגורמים להם לפעול לטובת הציבור.

דיור

הבעיה

שוק ״אין ברירה או אין דירה״ - שוק דיור מיושן שלא מציע לנו מספיק אופציות ומשאיר אותנו עם הבחירה בין שוק השכירות הפרוע לשעבוד למשכנתא מכבידה. הבירוקרטיה במנגוני התכנון לא מצליחה להדביק את הפער בביקוש ויוצרת מחסור.

הפתרון

  • הקרקע עלינו, הדירה שלך: סבסוד ערך הקרקע בדיור ומתן אפשרות לצבירת בעלות חלקית דרך תשלומי שכר-הדירה.
  • דירה לכל משכורת: יישום מודל מוכח ועובד לשכירות ארוכת טווח באלפי יחידות דיור, במחירים מפוקחים בהתאם למשכורת: 5%-30% מההכנסה. התאמה גם לזכאי הדיור הציבורי. שילוב בתכניות דיור קיימות, בתמהיל חברתי מאוזן.
  • שר אחד – סמכות עליונה בדיור: מנגנוני הקרקע, התכנון והרישוי יפעלו יחד עבור האזרחים, תחת אחריות ברורה.
  • חמ"ל הדיור העירוני: ניהול ברור וסדר-עדיפויות ברור בהסכמים עם רשויות מקומיות בשיתוף כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. הרחבה מאסיבית של הערים בהסכם, במקביל למימון התשתיות הנדרשות, הקצאת כוח התכנון והאיוש העירוני, ושילוב התחדשות עירונית והשקעה בפיתוח מרכז העיר. הקמת 4 חמ"לי דיור כל שנה בערים בכל המדינה יובילו את הרחבת ההיצע ליעד של 50-60 אלף התחלות בניה בכל שנה במשך 5 השנים הקרובות.
  • חקיקה על בסיס חוק שכירות הוגנת: בסיס להסדרת יחסי השכירות.
  • שיווק קרקעות המינהל במחירים מופחתים ולא למקסום הרווח על חשבון הציבור.
  • הגדלת כוח האדם בצוותי התכנון לפתיחת 'צוואר הבקבוק' וזירוז הליכים.
  • פתרונות תחבורה ציבורית ותשתיות: קווים למוקדי תעסוקה ושיפור השירות והכרטוס גם בטווח הזמן המיידי. זאת בנוסף לתכניות ארוכות טווח שמקודמות כיום, אותן יש לזרז ולייעל משמעותית.

חינוך

הבעיה

נסיגת המדינה מאחריות הביאה לאובדן האמון במערכת החינוך. הילדים שלנו לא מקבלים חינוך איכותי מספיק ואנו נדרשים לתשלומים גבוהים רק כדי לקבל את המינימום הנדרש. המדינה משקיעה רק בחזקים, ומי שנולד עני לא יקבל הזדמנות שווה ולא יוכל לצאת ממעגל העוני.

הפתרון

  • הורדת עלויות החינוך להורים: הפחתת תשלומי ההורים בבתי הספר. חיסכון של עד ₪1,000 בחודש מסבסוד צהרונים לגילאי 3-7, ופיקוח על מעונות לילדים בגילאי 0-3, לפי המלצות ועדת טרכטנברג משנת 2011.
  • תקציב דיפרנציאלי לפי צרכים כלכליים-חברתיים לכל ילד.
  • חיזוק מעמד המורה וביטול העסקת 'מורי קבלן'.
  • צמצום כמות הילדים בכיתות: פיתוח סביבת למידה איכותית, לרבות על-ידי הקטנה הדרגתית של מס' הילדים בכיתות, החל מכיתות א'-ב'.
  • חינוך טכנולוגי מתקדם לכל ילד, בכל בית ספר ופתיחת מכללות טכנולוגיות מתקדמות למסלולים תואמי-אקדמיה להכשרה טכנולוגית, כהשלמה להשכלה גבוהה.

בריאות

הבעיה

אין מספיק כסף במערכת הבריאות הציבורית ואיכות הטיפול הרפואי הציבורי הולכת ונשחקת לטובת מערכות פרטיות, כמו ביטוחים משלימים ושירותי רפואה פרטיים. התורים ארוכים, הרופאים הטובים נשאבים למערכת הפרטית ומי שאין לו מספיק כסף - לא יקבל טיפול רפואי איכותי ובזמן.

הפתרון

  • קיצור תורים: שקיפות בכלל התורים לניתוחים, לבדיקות ולייעוץ – מידע נגיש לציבור בכלל המערכת.
  • תכנית רב-שנתית מתוקצבת ויציבה לאורך העשור הקרוב: שינוי נוסחת התקציב כך שקופות החולים יתומרצו להפנות את מטופליהן למערכת הציבורית ולא תוכלנה לחסוך עלויות בהפניה לפרטי.
  • רפואת מומחים ציבורית: הרופאות/ים המומחיות/ים יעבדו כל שעות היום בבתי החולים הציבוריים ולא יברחו לפרטי.
  • הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בהתמחויות נדרשות ע"י המשך שימוש בתמריצים.
  • הרחבת תפקידה, זמינותה ואיכותה של רפואת המשפחה והקהילה ושל הרפואה המונעת וחינוך לאורח חיים בריא.
  • הבטחת איכות השירות בקופות החולים ובבתי החולים.
  • שיפור הרגולציה בשוק הבריאות וצמצום הצורך בביטוחים המשלימים והפרטיים.

יוקר המחיה

הבעיה

יקר לחיות בישראל. עלויות החינוך, הבריאות והדיור אוכלות את רוב התקציב המשפחתי. ריכוזיות גבוהה וחוסר תחרות מעלים את המחירים ומקשים על יזמים ועל עסקים קטנים להכנס לשווקים ולייצר תחרות בריאה.

הפתרון

  • עוקפים את הבנקים: חיבור בין המשקיעים ללווים דרך פתרונות מימון-המון מתקדמים (P2P). מתן גישה למלווים למאגר מידע לא-אישי לאשראי בניהול בנק ישראל ותמיכה בביזור מערכת הבנקים דרך תמריצים לאיגוח תיקי משכנתאות ואשראי של הבנקים הקטנים והבינוניים. שינוי חוק הבנקאות כדי לבנות גשר שיאפשר מתן אשראי בין המשקיעים המוסדיים לעסקים קטנים – גשר שחסום כיום באמצעות רגולציה חוסמת תחרות.
  • הוצאת מכרז לרשת הפצה ארצית ליצרני מזון קטנים, בתמיכת הממשלה. רשת זו תאפשר תחרות מול היצרנים הגדולים ותוריד משמעותית מחירים לצרכן.
  • חיוב יצירת מסלול פנסיה בעמלות אפסיות ללא ניהול אקטיבי.
  • פתיחת הקרן לעידוד התחרות: פתיחת הקרן הממלכתית המסייעת לעסקים לחדור לשווקים לא תחרותיים ולעורר בהם תחרות.
  • פיקוח על מחירי הגז בישראל: שמירה על מחירים נמוכים, לטובת הציבור, ועידוד תחרות במשק הגז.
  • הטמעה ואכיפה של חוק המזון שנחקק בעקבות ועדות טרכטנברג וקדמי – ובחינה של הישגיו תוך שנתיים.

קשישים

הבעיה

שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD. קשישים נאלצם לבחור בין תרופות למזון. לקשישים רבים אין פנסיה, אך יש להם הוצאות מיוחדות, והם אלו שנפגעים בצורה החריפה ביותר מיוקר המחיה.

הפתרון

  • יעד של 0 קשישים בעוני
  • הגדלת השלמת ההכנסה של גמלת הזקנה מגיל 70
  • הקמת מוקד תיאום וטיפול סיעודי לתיאום כלל גורמי הטיפול והסיוע בתחום וצמצום הבירוקרטיה דרך מבחני זכאות אחידים לכלל הרשויות.
  • שיפור זמינות העובדות/ים הסוציאליים בתנאי העסקה הוגנים.
  • מיצוי אקטיבי של זכויות מול הביטוח הלאומי.
  • הכללת טיפולי שיניים ובריאות נפש לקשישים בסל הבריאות.

עוני

הבעיה

יוקר המחיה פוגע בעניים בעוד המדינה מתנערת מאחריות ומצמצמת את מנגנוני הסיוע הישנים מבלי ליצור חדשים. דיני העבודה נפרצים שוב ושוב, משפחות חד-הוריות נלכדות בחיי עוני ובעוד התעסוקה במשק עולה, הסיכון להדרדרות לעוני הולך וגדל.

הפתרון

  • אפס סובלנות כלפי הסדרי העסקה נצלניים ופוגעניים ללא קשר לצורת ההעסקה (קבלן/ישירה וכד').
  • הגברת האכיפה של חוקי העבודה: קביעת יעדי בחינה של מקומות עבודה. מיקוד בפעילות אכיפה יזומה נגד מעסיקים המפרים את זכויותיהם של עובדים בשכר נמוך.
  • הקמת חמ"ל להכוונה ולסיוע לאנשים עם מוגבלויות: הכשרה מקצועית והכנה ללימודי השכלה גבוהה מכילה ופיקוח על מיצוי הזכויות הקיימות.
  • משפחות חד-הוריות יוכלו לעבוד בכבוד: העלאת סף ביטול הקיצבה יעודד העמקת מעורבות בשוק העבודה.
  • הסתכלות שלמה: כל הצעדים לצמצום העוני ייעשו מתוך הסתכלות שלמה. אלו רק צעדים משלימים לצעדים שננקוט בחינוך, בריאות ודיור – שיעזרו גם למי שחי בעוני, רק ללא הסטיגמה.

צמיחה שיוויונית

הבעיה

השוק צמח אבל האנשים נשארו מאחור. המשק צומח - אבל רק קטר בודד מוביל אותו, בזמן שבשאר החזיתות יש קיפאון רב שנים. עקרון ה״צמיחה המחלחלת״ שלפיו מתנהלות הממשלות בעשורים האחרונים לא עובד – הצמיחה מחלחלת רק עד פתח דלתו של העשירון העליון ויוצרת פערים חברתיים מבישים.

הפתרון

מנועי צמיחה שמתבססים על כל אחד ואחת מהאזרחים הממצה את הפוטנציאל האישי שלו, על עסקים קטנים ובינוניים שהם עמוד השדרה של הכלכלה ומעסיקים בסופו של יום את מירב העובדים, ועל החדשנות וכושר ההמצאה שנתברכנו בהם.

  • עידוד העסקים הקטנים: אשראי זול, יצירת ביטוח אבטלה ופיטורין לעצמאים ועסקים קטנים, קיצור תלאות הבירוקרטיה.
  • חקיקה על בסיס חוק שוטף +30 המחייב את הרשויות הממשלתיות והמקומיות לשלם במועד לספקים ופרילנסריות/ים.
  • אחריות המדינה על "המחצית השנייה" של הצעירים: הקניית הכשרת מקצוע-טכנולוגיה-אקדמיה (מט"א) לכל צעירה וצעיר מגיל 21 שמעוניינים בכך, עם גשר להשכלה גבוהה.
  • חדשנות בכלל המשק: עידוד חדשנות בכל ענפי התעשייה המסורתית ומגזר השירותים, תוך דגש על השוק המקומי. הבאת בשורת החדשנות לכלל המשק.
  • שינוי הזכאות בחוק עידוד השקעות הון, כך שהתעשייה מקומית תיהנה ממנו, גם ללא ייצוא.
  • מתן עידוד לחברות מבוססות חדשנות על-מנת שיישארו לצמוח בישראל ולא יימכרו מוקדם לחברות בחו"ל.

מדיניות מוניטרית

הבעיה

האוצר טוען שנים שאין כסף לשירותים חברתיים כי לא ניתן לפרוץ את מסגרת התקציב. כתוצאה מכך, המגזר הציבורי עבר דיאטה חריפה והיום הוא סובל מתת-תזונה.

הפתרון

  • יציבות פיסקלית תחילה: תקציב ממשלתי סביב 40% מהתמ"ג.
  • תיקון הדרגתי כלפי מעלה של 1%-2% תוצר: יישקל בעתיד על-מנת לסגור פערים בדיור, בחינוך, בבריאות ובתחבורה הציבורית. כלל ההוצאה יתוקן בהתאם, ובשיקלול הצמיחה במשק.
  • שמירה על תוואי גירעון נמוך וחתירה לגירעון מותאם מחזור העסקים.
  • אין צורך להעלות מסים בטווח הנראה לעין ובפרט לא את מס ההכנסה.

שינויים במבנה הממשלה

הבעיה

הבירוקרטיה בישראל ממשיכה להטיל נטל כבד על האזרח והעסק. בעוד מדינות רבות בעולם מקדמות שינויים מרחיקי לכת, ריכוזיות השלטון בישראל מקשה ומעכבת תהליכים רבים. כתוצאה מכך אמון הציבור במגזר הציבורי ובזרועותיו השונות הוא בינוני-נמוך, ומזה שנים שלא חלים בו שינויים משמעותיים.

הפתרון

  • המשך הרפורמה בשירות הציבורי: חיזוק הביזור והעברת האחריות והאיכות בין האוצר למשרדי הממשלה ובין המשרדים ליחידות הביצוע.
  • יצירת שולחן עגול של ועדי העובדים, הנהלת משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ועוד בעלי עניין. תפקיד השולחן העגול ליצור פתרונות ארוכי-טווח לסוגיות פתיחת תפקידי הממשלה, ניוד וגמישות, יכולות שינוי ארגוניים בהתאם לצרכי-הזמן, קציבת קדנציות לשיפור הניהול ועוד.
  • הטמעת כלים דיגיטליים לשירות לציבור באופן זמין אינטרנטית. דגש על שקיפות מלאה של מעשי השלטון כלפי האזרחים. שיפור ממשק המשתמש לאזרח וריכוז תהליכים בירוקרטיים רב-משרדיים בממשק אחד.
  • חיזוק נציבות שירות המדינה כגורם המוביל בגיוס וניהול הון אנושי והרחבת ההכשרה. העברת הידע אל זרועות הביצוע והרשויות המקומיות.
  • הקמת יחידה ממשלתית לריסון הבירוקרטיה והצבת ממשק המשתמש של האזרחים במרכז.

עקרונות היסוד | דיור | חינוך | בריאות | יוקר המחיה | קשישים | עוני
צמיחה שיוויונית | מדיניות תקציבית | שינויים במבנה הממשלה

====================

מידע נוסף תמצאו באתר המחנה הציוני

עודכן לאחרונה ב- שלישי, 24 פברואר 2015 13:45
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר